דברי ריבות · חלק קמ״ד סימן ז׳

וגדולה מזאת כתב הרא"ש בגיטין פרק הניזקין על ראבע' עשר חילוקין שיש בענין נאמנות באיסורין כתב כל דבר שהוא ספק ולא אתחזק לא אסור ולא היתר עד אחד נאמן לומר שהוא מותר או אסור ודוקא היכא דאיתחזק היתרא ואמר עד אחד איסור הוא דאינו נאמן אבל היכא דלא איתחזק לא איסור ולא היתר נאמן וכיון שכן כ"ש בנדון דידן שהעד האחד מקיים חזקת איסור אשה זאת ומוקי לה אחזקתה דפשיט' דנאמן כיון שאין שאר העדים מכחישים לעדותו של זה וכמו שפירשתי וכיון שכן נמצא שכל מה שכתבתי בפסק שהיה הדין כשהיו שני עדים מעידים שהלך בלא משענת יצדק גם כן עתה שאין כאן אלא עד אחד כיון שבא לקיים חזקתא ואין שום עד מכחישו.