ואין בדברים אלו ממש וטעמא דמלתא דלא מקרי התירוה אלא כשהתירוה על הדין ועל האמת כההיא דעד אחד אומר מת שהאמינתו תורה כשנים ולכן כשבא עד אחר כך ואמר לו מת לא יוציאנה מהתירה משום דהוי כעד אחד נגד שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל התירה בטעות גמורה כנדון דידן לא חשיב היתרא וזה שאפילו לא קם חולה זה על רגליו אלא דודאי מת מאותו חולי איך לא חשו המתירים האלו לדברי ר"ת ור"י ורבינו חננאל והרא"ש ובעל הטורים ומהר"ם וכמה אחרונים שפסקו שאין ממש בגט זה כיון שנתקרע מיד כמו שהוכחתי והארכתי בפסק שכתבתי.
דברי ריבות · חלק קמ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.