אחר שכתבתי מה שכתבתי על ענין היבמה הנז' באו כתבים מוידין על הענין הנזכר וקבלת העדו' מענין נתינת הגט משונה מקבלת העדות הראשון וזה נוסחו במותב תלתא כחדא הוינא ואתא קדמנא רבי אהרן בר נתנאל המעיד בת"ע שמעתי איך המסדר ה"ר מנחם אמר בשעת נתינת הגט אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעכשיו ואם לא מתי לא יהא גט וספק לי אם אמר מחולי זה ושוב העיד כ"ר יוסף בר שלמה שמעתי איך שהמסדר אמר בשעת סידור הגט מעכשיו אם מתי הרי זה גט ולא אמר מחולי זה ואחרי נתינת הגט אמר מחולי זה והמסדר אמר בזה הלשון ואמר גם כן בשביל זה אמרתי מחולי זה אחרי נתינת הגט כדי לעשות נחת רוח לחול' שלא יחשוב שלא יתנו לו אחרי שיעמוד מחליו ועל ההליכה שהלך בשוק בחליו כבר נודע לנו היה בודאי שהלך על משענתו ושהיה חולה עד למות ולא סר ולא הקל ואז הלכו החכמי' והתירו' להנשא על פי העדו' הנ"ל ושדכו האש' לאיש ואחר כך קצת הקהל רננו ואמרו זה אמר בכה וזה אמר בכה עד שגבו עדות אחר וז"ל במותב תלתא וכו' ואתא קדמנא רבי עקיבא בר מנחם והעיד בת"ע וכו' כי החולה אמר בפירוש בשעת נתינת הגט אם לא מתי מחולי זה לא יהא גט ואם מתי מחולי זה יהא גט ואם לא מתי מחולי זה לא יהא גט ונתקרע הגט מיד ובזה הלשון לא פחות ולא יותר עוד שני עדים ועל ההליכה שוב העיד כ"ר משה ב"ר אליעזר ראיתי החולה שהלך על משענת וישב על חנותי ושאלתיו איך שלומך ובריאותך והשיב לי כי יותר הוא חולה עכשיו משעה ראשונה אלא שהוא מתחזק על עצמו לילך לחוץ ושוב העיד כבוד ר' אהרן בתורת עדות שראה שהלך על משענתו ושוב העיד כבוד ר' יעקב הכהן בתורת עדות איך שראה שהחולה הלך בשוק בלי משענת ושוב העיד כבוד ר' אהרן בר שלום חזן בתורת עדות ששמעתי מפי המסדר שאמר בזה הלשון ושהוא היה מעידי מסירה ודקדקתי היטב אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט מעכשיו והרי זה גיטך לפניך ובו תהא מגורשת ממני מעכשיו והרי את מותרת לכל אדם וקרע המסדר הגט כמו שני שורות קרע בית דין ושוב המסדר בעצמו העיד אות באות מלה במלה כנזכר לעיל יורנו רבינו דינו מהו האם האשה הזאת זקוקה ליבם או לא והשיב המשיב שהאשה הזאת מותרת לינשא לכתחלה כי לא הלך אלא במשענת ועד אחד לבד הוא שהעיד שהלך בלא משענת ועד אחד אינו נאמן לאיסורא כיון דחזקת' מותרת שהרי התירוה קודם שהעיד העד שהלך בלא משענת וכדתנן פרק האשה שאם עד אחד אומר מת ונשאת ועד אחד אומר לא מת לא תצא מפורש בגמרא דהא דקתני ונשאת לאו דוקא אלא אפילו התירו' לינשא לא תצא מהתירה הראשון אף בנדון הזה כיון שהתירוה לינשא קוד' שיעיד העד כמו שנראה מהמשך קבלת העדות לא תצא מהתירה ותנשא לכתחלה.
דברי ריבות · חלק קמ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
