ויש לומר שהעדים המעידים בב"ד הראשון אינם מעידים שלא אמר מחולי זה אלא אומרי' שלא שמעו מחולי זה וכיון שיש ג' עדי' אחרי' המעידי' בב"ד השני ששמעו שאמר מחולי זה ודאי שכך היה שאלו שמעו מה שלא שמעו האחרים, כי לא שמענו אין זו עדות להיות עדות מוכחש' ועוד שהרי"ף והרמב"ם סברי דאפי' אמר מהיום אם מתי סתם צרי' אומדנ' אם מת מחולי הראשון שהרי הרי"ף פרק מי שמת והרמב"ם הלכו' זכיי' ומתנ' פרק שמיני כתבו שכיב מרע שניתק מחולי לחולי אם לא עמד ולא הלך על משענתו בשוק מתנתו מתנ' עמד בין החולי שצוה בו ובין החולי שמת ממנו והלך על משענתו אומדים אותו ע"פ רופאים אם מחמת חולי ראשון מת מתנתו קיימת וכו' הרי דאפי' במתנ' שהיא בסתם בעי אומדנא וכן בגט אפי' שכתבו בסתם ולא אמר מחולי זה בעי אומדנ'.
דברי ריבות · חלק קמ״ב סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.