דברי ריבות · חלק קל״ט סימן ב׳

תשובה נראה דאף על גב דגרסינן בבתרא פרק קמא בעא מניה ר' אלעזר מרבי יוחנן כשהם גובים לפי נפשות גובים או דלמא לפי שבח ממון גובים אמר ליה לפי ממון גובים ואלעזר בני קבע בה מסמרות וכתב רש"י הזהר לדון כן ולא תזוז מינה וכתב הרא"ש שם בפסקיו וכן נראה מכל מה שמתחדשין הכותיים גזירות ופורעניות על ישראל אפי' מענין אותו ביסורים ובמניעת מאכל ומשתה גובים הכל לפי ממון דעיקר כוונתם על הממון. גם היא הלכתא פסיקתא דבענין המס אזלינן בתר מנהגא וכמו שהאריך בזה מהר"ר ישראל ז"ל בתשובותיו סימן שמ"ב שכתב בשם כמה גדולים דבענייני מסים כולי עלמא מודו דאזלי' בתר מנהגם דבני העיר או בני המדינה שנהגו בו מקדם אפילו לא הוקבע על פי חכמים וכו' וכן כתב הריב"ש סימן תע"ז וז"ל כל ענייני המסים אני רואה בכל מקום ומקום הולכי' אחר המנהג לא ע"פי הדין הגזור ולפיכך כל שיש מנהג ידוע הולכים אחר המנהג וכיון שכן בנדון דידן היה נראה שהדין עם אנשי העיר לחייב את השלשה אנשים לשלם לפי ממונם הן לפי דין הגמרא דקאמר תיבת לפי כפולה במקור לפי שבח ממון גובים הן לפי המנהג כי כן המנהג שם מימי עול' ושנים קדמניות שכל אחד פורע לפי הממון אשר לו.