דברי ריבות · חלק קל״ט סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה כי היו דרים בעיר אחרת ג' אנשים עשירים אמודים בנכסים ונתנו כל בני אותה העיר עיניהם עליהם ואמרו שבכל המסים וארנוניות הבאים על העיר ההיא שיפרעו השלשה אנשים הנז' לפי שבח ממון אשר להם מן המעו' משא ומתן הן מכלי כסף וכלי זהב ואבני' טובות ומרגליות הן מבתים וקרקעות אשר להם הן ממעות הטמונים ומונחין תחת הקרקע שאינם מרווחין ונושאין ונותני' בו באופן שלפי ערך זה באים לפרוע הג' אנשים הנז' לבדם כמו כל אנשי הק"ק שהם ארבע מאות בעלי בתים ונתנו טעם לדבריהם אנשי העיר ההיא באמרם שכך המנהג בעיר ההיא מימי קדם שכל אחד וא' היה פורע לפי הממון אשר לו הן ממעות הן מתכשיטין זהב וכסף הן מקרקעות והג' אנשים הנז' נצבים ואומרים שלמה נשתנה מנהג העיר הזאת ממנהג שלוניקי וגם קושטאנדינה שכל אחד מהן היא עיר ואם בישראל והמנהג הקבוע שם הוא שאין אדם פורע שום ערך כי אם עד שלש מאות אלף לבנים ואפילו יהיה לו אלף אלפי דינרין וראוי הוא שיהיה מנהג העיר הזאת נגרר אחריהן ועוד שאפילו לפי המנהג הזה אם היו פורעים בימים הראשונים לערך כל מה שהיה להם היה זה לפי שלא היו האנשים אמודים ועשירים כ"כ והיו נושאים ונותנים באשראי כפלי כפליי' יותר מהקרן שהיה להם והיו מרויחים בנכסי האשראי ההוא ולא היו פורעים ממנו מס אבל עכשיו הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ ולא די שאין אנו לוקחים באשראי אלא אדרבה מקצת הקרן שלנו הוא טמון וקבור תחת הקרקע ואין אנו נושאין ונותנין עמו ואין לנו ריוח ממנו ולמה נשלם מס בשבילו הודיענו דרך זו נלך כי לדבריך יחלנו.