דברי ריבות · חלק קל״ט סימן י׳

הרי דלכולי עלמא במלו' גמור' מן הדין הגמור חייב ליתן מס כיון שמרויח ונושא ונותן בממון ההוא ועם כל זה נהגו בעיר הזאת שלא לפרוע מס מן המלוה במעות הטמון והקבור שאינו נושא ונותן בו ואינו מרויח עמו שמן הדין אינו חייב לתת ממנו מס לא כל שכן דאמרי' דעתייהו דבני העיר הזאת ואמרי' דאנן סהדי דאי הוה אתי לידייהו איניש דאמיד ויש לו מנה קבור לא היו נוהגין לחייבו לשלם מס ממנו. ועוד אף אם נאמ' אין כאן מנהג שלא לשלם מס ממנה קבור נאמר נמי אין כאן מנהג לפרוע ממנה קבור שמעולם לא בא' לידם מציאות זה לקבוע עליו מנהג וכיון שאין כאן מנהג נעמוד על דין תור' כמו שהוכחתי לעיל שמן הדין מן המעות שאין מרויחין בו אין ראוי לשלם כ"ש בענייני מסים וארנוניות ראוי להטיל פשר' בכל מאי דאפשר וכמו שכתב בכתבי מהר"ר ישראל סי' קמ"ד והנה לא ידעתם שאף רבנן קמאי כתבו דאי אפשר לכוין דין תורה ממש בענייני מסים אלא צריכין אנו לפסוק בדין דומה קצת לביצוע וכו' וכן בתשובותיו סי' שמ"ו כתב בכל הדברי' דלא ידיע לן מנהג בברור אית לן למיזל בתר בצוע ודרך פרשה קרוב' ונוטה לדין וכו' וכיון שכן בנדון דידן ששלש' אנשים נצבים ופורעי' סך גדול לפי ערכם מהמעות שנושאי' ונותני' עמו וגם מכלי כסף וזהב שאין נושאים ונותני' ולא מרויחין בהם ועל הכל נושאי' עליה' עול הק"ק שבשביל רבוי האנשי' הדרים בעיר ההיא מכבידי' עליה' המס ומתרב' כי ודאי עין השר השלטון לפי הנכנסי' והיוצאי' וכמו שכתב מהר"ש שם במרדכי פרק הגוזל שהמושל נותן עיניו לפי הנכנסי' והיוצאין וכו' באופן שלרבויי' הוכבד על שלשלת האנשי' האלה עולם ועכ"ז נושאין אתם ולכן אף אם לא היה הדין כמו שכתבתי היה ראוי לעשו' פשרה ולבצוע שמאחר שפורעי' ממה שנושאי' ונותני' עמו וגם מהקרקעו' ומכלי כסף וזהב אשר להם עם היות שאין נושאי' ונותני' ומרויחין בהן ראוי הוא שיוותרו להם השאר שהוא טמון וקבור שאין נושאים ונותנים עמו כיון שנושאים עול כבד בשבילם ומחמתם שלרבוי האנשים מכביד השר המס והעול כל שכן עכשיו שאין מוותרין להם כלום שמן הדין ומן המנהג אין חייבין לשלם מן המנה הקבור כי אם מן המנה שנושאין ונותנין עמו כמו שכבר כתבתי ואמרתי מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.