דברי ריבות · חלק קל״ב סימן ט״ו

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

וכיון שכן נשארו הקורונאש בחזקת היתומים ואין לאמה של לאה שום צד זכות ותפישה עליהם ואפילו כתוב בשטר הכתובה נאמנות שהאמין ראובן ללאה כל זמן ששטר הכתובה קיים אינו מועיל הנאמנות כי אם לה ולא ליורשיה ואפילו כתוב בפי' נאמנות גם ליורשיה אינו מועיל לגבי אמה משום דאינה יורשת כי אם מקבלת המתנה וכ"כ רב אלפס בתשוב' הביא' חו"מ סימן ע"א אם אמר הוא ויורשיו לא האמין אלא יורשיו בלבד אבל לא מקבל מתנה ואפילו כתב שהאמין לכל הבאי' מכחה דאז מקבל מתנה בכלל דבא מכחו ונמצא דבנדון דידן ליכא חיוב שבועה לשנאמר אין אדם מוריש שבועה לבניו מ"מ אין לאמה של לאה תביעה על הקורונאש מן הטעם שכתבתי לעיל שכיון ששתקה בתה מחלה שעבודא משאר הנכסים ואין לה ליקח מתנתה כי אם מהנכסים שייחד בעל בתה לכתובתה ואם אין בנכסי' שייחד לה לכתובתה כדי כל הכתובה לא נאמר שתקח אם לאה תחלה עשרים וארבעה אלף לבנים כמו שצותה בתה ואחר כך יקחו היורשים האלף ות"ק הנשארים ואם פחתו פחתו ליורשים ליתא דאף על גב דבשטר צואת לאה קדמה מתנת אמה לירושת היורשים לא מהני דאמרינן פ' יש נוחלין.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.