תשובה על הענין הנז' בעל תרומת הדשן סי' ש"נ שאל ראובן צוה מחמת מית' שינתן מנכסיו לבת בנו עשרים ליטרין ותקנ' בהן חגור' אחת יפה ונפטר ראובן אחר כך כמו חדש ימים נפטר' גם האש' בת בנו קודם שהגיעו המעות לידה והניחה בן קטן והיה חי אחר פטירתה כמו שנה ונפטר גם הוא והנה בעל האש' תובע העשרים ליטרא מחמת בן ראובן כי עדיין לא הוציא' מידו השיב לו בן ראובן אבי לא צוה אלא שתקנ' בתי חגור' בעבור אותה כ' ליטרין והלא נפטר' בזמן מועט אחר פטירתו ועל כן נתבטל' מחשבתו וצוואתו והבעל טוען לא נתבטל בשביל כך והשיב הרב דאי לא הוי שום זרע לאשה זאת לא הוה מידי מששא בתביעת הבעל וכו' אבל כיון דהוי להאי איתתא בן והניח' אותו חי אחר מותו בן יורש כל כח וזכות שהיה לה בעולם וכו' וכתב אחר כך דבנדון כי האי ליכא אומדנא כלל שלא כיון אלא שתעשה חגור' דדעתו של אדם קרובה אצל בת בנו וה"ה מסתמא אצל בת בנו ונוכל לומר דגמיר ודאי להקנות לה כ' ליטרין מנכסיו בלי תנאי ומה שצוה שתקנה בהם חגורה יפה כדי להראות לה חיבה יתירה שהוא זוכר על קישוטי' בשעת פטירתו ואיכא למימר דבענין זה כ"ע מודו דאמרינן עלה לא כל האמדנות שוות עכ"ל.
דברי ריבות · חלק קל״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.