אבל יש לו צד תביעה מצד שמת אחד מן התאומים אחר שמתה אשתו ואותו הקטן ירש חלק מאותה המתנה אף על גב דחשיב ראוי כדמשמע בבתרא פרק יש נוחלין על ההוא דקאמר נכסי לסבתא ובתרה לירתאי הויא ליה ברתה דהוה נסיבא שכיבא בחיי בעלה וכו' קאמר בגמרא הלכתא כותיה דרב ענן דבעל לא ירית ולאו מטעמיה דאלו רב ענן סבר אף על גב דהוה ליה ברה לברתי' לא ירית ולא היא דאלו הוה ליה ברה לברתיה ודאי ירית ובעל היינו טעמא דלא ירית משום דהוה ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק משמע שהבן יורש בראוי וכיון שכן בנדון דידן ירש הקטן הנפטר רביע מהנכסים שהיו לו ג' אחים וכיון שנפטר הקטן ירש אביו חלקו ומזה הצד יכול לטעון על הנכסים בשביל חלקו על כן ראוי להתישב בדבר אם יש ממש בדברי הצואה כיון שלא קיים התנאי אם לאו.
דברי ריבות · חלק קכ״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
