דברי ריבות · חלק קכ״ז סימן ג׳

בנדון דידן אם שטר המתנ' עשוי כדין וכשורה פשיטא ופשיטא שזכה ראובן בין במה שנתן הוא לבת' על תנאי בין במה שהי' לה ברשותה מנכסיה בשעת המתנ' ואפילו תפש היתו' אין בתפישתו כלום ומפקינן ליה מיני' וכן כתב הרשב"א בשאלותיו סי' אלף ש"י על ענין שרה שנתנ' במתנ' כל נכסי' לבנותי' והי' לה בן ומת' ותפשו בנותי' כל מה שהי' לה וטען בנ' היורש כי נכסים בחזקת יורש קיימי ואין בתפיסתן כלום כי אין תפיס' לאחר מיתה והשיב הוא ז"ל דתפיסתן תפיס' מעליתא היא לפי שאין הנכסים שנתנ' בחזקת היורש אלא בחזקת מקבל המתנ' ואלו מכרן מקבל המתנ' אפילו בחייה מכורין משתמו' היא כדתנן פרק יש דף קל"ו ע"א הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו מכרן הבן אין ללוקח בהם כלו' עד שימו' האב ולא אמרו תפיס' דלאחר מיתה לאו כלום היא אלא לגבי שעבוד וטעמא דמילתא דמיד שמת האב הוו להו מטלטלי דיתמי ופקעי שעבודא דב"ח מנייהו דמטלטלי דיתמי לא משעבדי לבעל חוב אבל מטלטלי דמתנ' לאו מטלטלי דיתמי נינהו אלא דמקבל מתנה ואף אם קדם יתום ותפסינהו מפקינן מניה.