ראובן צוה מחמת חוליו וז"ל ראשונה צוה שיפרעו לאשתו כתובתה משלם וצוה שכל זמן שהיא תהיה הרה ומינקת שיתנו לה צרכיה בהרווחה וכל שאר נכסיו לזרע אשר תלד ממנו להניח לחמותו ת' לבנים עוד הניח ואמר שידור רבי שמואל גבאי בבית הסמוך לו ליפרע לתוגר ויהי' לו השאר מלבד החנות הקטן וזה יהיה עד היות זרעו בר דעת ואם יפטר הזרע מעתה תהיה החזקה לרבי שמואל גבאי וב' אלפים לבנים להוליך עצמותיו לארץ ישראל ואלף לבנים לבני אחותו אשר הם שם ואלף לבנים שיחלקו אותם שם וקק"נ שיחלקו אותם פה עוד שיתנו אז לאשתו אלף לבנים ולאחיותיו רחל ולאה אלף לבנים ואם לא יגיע הכל יחולק שולדו פור ליברה ואם יהיה יותר יהיה הכל לאשת ר' שמואל גבאי כל זה צוה מחמת מיתה. השאלה היא שאח' זאת הצואה נולד הזרע וחיה כמו ד' או ה' שנים ונפטר לבית עולמו ובאה לאה ותבעה כי אחיה צוה מחמת מיתה שיתנו לה ה' מאות לבנים אחר פטירת הזרע וכיון שנפטר הזרע שיתנו לה מה שצוה ואשת ר' שמואל גבאי הנזכרת שהיא היורשת האמתית טוענת כי אין לה כלל לפי שבחיי זרעו לא נתן לה כלום וכבר באו הנכסים כלם לחזקת הזרע ועכשיו היא יורשת מכח הזרע שנפלו לו כל הנכסי' בירושה ועכשיו שנפטר הזרע באים כל הנכסים לה בתורת ירושה כדין תורתנו הקדושה באופן שאין ללאה שום זכות ותביעה.
דברי ריבות · חלק קכ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
