דברי ריבות · חלק קכ״ג סימן ט׳

ואף על גב שכתב הרמב"ן דאפטרופוס שמינהו אבי יתומים דפטור אפילו שפשע כבר חלקו עליו רבוותא רבינו האי גאון ור"י בעל התוספות פרק המפקיד שחייב בפשיעה וכן הרש"בא והר"אש וכן ה"ר שמואל מוורדוס שמביא הרא"ש בפסקיו סובר דחייב והביאו המרדכי במציעא פ' הנז' דמתר' הקושיא שהכריחו להרמ"בן לומר דפטור מפשיעה והוא מאי דאמרינן קמא פ' שור שנגח ד' וה' משלם מן העלייה ואמרינן מעליי' מאן מעליי' יתומי' דאי מעליית אפטרופוס ממנעי ולא עבדי אלמא שזה הטעם מספיק אפילו לפשיעה ותיר' לעולם חייב בפשיעה והתם מינוהו בשביל תקנת העולם שלא יגח שורם הילכך בקל ממנעי אבל לעולם שחייב בפשיעה וכן ה"ר יוס' קולון סובר דחייב כמו שנראה מתוך תשובתו הנזכר' הרי שכל הפוסקים ראשונים ואחרונים הסכימו לדעת אח' ועוד שאפשר לומר דאפי' הרמב"ן מודה בנדון דידן דחייב וזה כי כבר אמרו ממנע אדם מלאשבועי ולא ממנע מלשלומי ואני רואה במינהו אבי יתומים אינו נשבע אליבא דכולי עלמא ובסמכו אצל בעל הבית סבר הרא"ש והר"מה דנשבע על טענת שמא גם לענין פשיעה נחלק ונאמר שאם הרמב"ן כתב דפטור הוא במינהו אבי יתומים אבל בסמכו מודה דחייב לכן גמר גמרתי אומר שחייב לוי הנז' במה ששלח דרך ים לפי קוצר עניות דעתי ולבי אני יצחק בכ"ר שמואל אדרבי ז"להה: