דברי ריבות · חלק ק״כ סימן ג׳

והשתא אם כשכתב לה בלשון מתנה לא עשאה אלא אפטרופא כ"ש בנדון דידן שאמר בפי' שלא עשאה אלא אפטרופא אבל לא להוציא הנכסים מרשות יורשי המת וליתן למי שתרצה ולכן האלמנה הנז' היא כאפטרופוס שמינהו אבי יתומים וכמו שאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים אין משביעין אותו על טענת ספק כדאמרינן פרק הנזקין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינהו בית דין לא ישבע אבא שאול אומר חילו' הדברים ואיפסקא הילכתא כאבא שאול וכתב רב אלפ"ס הני מילי דלא משבעינן ליה בטענת שמא אבל בטענת בריא משבעינן כגון דגדלי יתמי וטעני עליה בטענת בריא וכפר איהו כגון דא ודאי משתבע וכן פסק הרמב"ם הלכות נחלות פרק י"א וכן הטור סימן ר"צ כן בנידון דידן אין היורשים יכולים להשביעה על שום דבר על הספק וגם לא לסלקה מהאפוטרופוסו' על הספק כמו לאפוטרופו' שמינהו ב"ד שכתב הרמב"ם הלכות נחלות פרק עשירי שאם הוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יתר מדבר שהיה אמוד בו יש לחוש שמא מנכסי יתומים הוא אוכל ומסלקין אותו אבל מינהו אבי היתומים אין מסלקין אותו וכו' אבל אם היורשים טוענים בריא כנגדה או דאיכא עדים דמפסדה הנכסים וודאי שמשביעים אותה ומסלקים אותה כמו שכתבתי לעיל בשם רב אלפס שכתב כגון דא ודאי משתבע וכן פסק הרמב"ם וכן הטור דבטענת בריא משביעין לאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים וגם מסלקין אותה אם יש עדים שמפסדת דאמרינן בגיטין פרק הנזקין עמרם צבעא אפטרופא דיתמי הוא אתו קרובים לקמיה דרב נחמן וכו' אמרי ליה והא קא מפסיד אמר להו אייתו לי סהדי דמפסיד ומסלקינן ליה ופסק הרמב"ם דעמרם צבעא אפטרופוס שמינהו אבי יתומים הוה וכן כתב עליו מגיד משנה הלכות נחלות פרק י' וכן פסק הרמב"ן וכיון דמסלקי' ליה משבעינן ליה כמו שכתב רב אלפס בפרק הנזקין וכן פסק הרמב"ם הלכות נחלות פרק י' וגם בנידון דידן יכולים היורשין להשביעה בטענת בריא וגם לסלקה אם יש עדים שמפסדת הנכסים.