דברי ריבות · חלק קי״ט סימן א׳

על ענין צוואת שכיב מרע וז"ל עוד אמר וצוה מחמת מיתה שיפרעו תיכ' ומיד לאשתו כל סכ' כתובת' נדוניא ותוספת שהם כך לבנים בזה האופן כך וכך לבנים יתנו לה במעות בעין וכל טלטל הבית כאשר הוא מחוט ועד שרוך נעל יתנו לה בעד כך וכך לבנים הנותרי' וכמו כן צוה שתזכה ותדור אשתו הנז' בכל אותם בתים אשר הוא דר היום בהם רוצה לומר מאותו בית אשר הוא לצד השוק סמוך לפתח החצר שפונה לרחוב פתח חצר הבאשה עם כל הוראנדאדו וכל אותם בתים כאשר הם כסדרן עד כתל החכם פלוני עד הקושקי והקושקי בכלל והבית אשר הוא פונ' לצד השוק הנז' בכלל אשר ה"ר יוס' דילה רוזה משרתו דר בו בכל הבתי' הנז' רצה וצוה שתזכה ותדור אשתו הנז' כל עוד אשר נשמת רוח חיים באפה או כל עוד שתרצה לדור בהם בלי שתפרע שום שכירות מכלם אפילו פרוטה לפי שמשאר בתי החצר יתפרע שכירות החצר לתוגר והותר מנה יפה כמו כן אמר שאם תרצה אשתו ללכת חוצה לאר' הלזו שלא תוכל לתבוע זכותה עד תמות באמרה הנה זכות הבתים שלה הוא עד תמות שרוצה למכור זכותה רק צוה רבי שמואל הנז' שתזכה ותדור בהם חנם בלי שום כס' ומיר עד שתמות או תלך חוצה לאר' הלזו עוד צוה מחמת מיתה שיתנו ליוס' משרתו ת"ק לבני' וכל הישנים הישינים שהם של חול ושידור עם אשתו בלי שיפר' שו' שכירו'.