דברי ריבות · חלק קי״ח סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה נראה לע"ד שעם היות שאין ברור מדברי ראובן שכונתו היתה לחרף ולגדף לשמעון החכם המרביץ תורה בקהל וגם ראובן טען כן אחר שנדהו שמעון ואמר שלמה היה מנדה אותו שהוא לא אמר מה שאמר בשבילו מכל מקום אם יש אמתלא או אומדנא דמוכח שכיון ראובן לבזות את שמעון החכם ראוי להענישו וחייב נדוי ואי אפשר לו לראובן להשמט ולומר לא נתכוונתי לכך אלא לכך בהיות שם אומדנא וכמו שכתב המרדכי והביא ראיה מהא דאמרי' פרק הנודר מן דף נ' ע"ב ההיא אתתא דאיחייבא בבית דין דרבי יהודה אמרה ליה שמואל רבך הכי דנן אמר לה ידעת ליה אמרה ליה אין גוצה ורבה המלה:
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.