דברי ריבות · חלק קי״ג סימן ט׳

וראיה דאמרינן פרק זה בורר תנו רבנן אמר להם אחד אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הם של מעשר שני הם בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימים כללו של דבר כל שבידו ליטלן דבריו קיימי' משום דמה לו לשקר אם רצה היה נוטל ונותנם לאותו שמעיד עליו אין בידו ליטלם לא אמר כלום ופירש נמוקי יוסף ואפילו במוסר דבריו לו בלשון צוואה לא אמר כלום דמכל מקום עד אחד הוא ועל פיו לא נוציא ממון מחזקתו וכן פסק רבינו ירוחם נתיב כ"ו חלק שלישי ואם כן בנדון דידן כיון שהנכסים אינם במקום שביד אמו ליטלן אפילו שתהיה כשרה להעיד אינה נאמנת ואפילו במסר דבריו לה כל שכן דאיכא תלתא לריעותא חדא דאינה כשרה להעיד ועוד שאין בידה ליטלן ועוד שלא אמרה שמסר שמעון הדברים להם אלא אומר שדברי ראובן אמת ואפשר שסוברים כן בעבור מ"שכ שמעון ואינם יודעי' שאפשר שכתב שמעון כן שלא להשביע את עצמו לכן מכל מה שכתבתי נראה לע"ד שאין מוציאין ממון מחזקת היתום ואין לו לראובן כנגדו טענה כלל ומה שעולה ממעוט דברי אלה הוא כי החולק על זה עליו להביא הראיה והורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי כי אני לא כתבתי אלא מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.