דברי ריבות · חלק י״א סימן ב׳

תשובה האמת להיות השאלות הרשומות ברורות לא היה צריך לכתוב עליהן אבל להפצרת השואל אשיב בקצרה וראשי פרקים וזה כי נראה לע"ד שהקטנה הנזכר' בת אברהם אלחנט היא מגורשת גירושין גמורין ודאין בהאי גיטא וטעמ' דמילתא דגרסינן בנדרים פרק אלו נדרים תוך כדי דבור כדבור דמי חוץ ממגדף ועובד אלילים ומקדש ומגרש. וכתב הר"ן טעמ' דמילתא דבשאר מילי דלא חמירי כולי האי כשאדם עושה אותם לא בגמר דעתו הוא עוש' אלא לדעתו שיכול לחזור בו תוך כדי דבור אבל הני כיון דחמירי כולי האי אין אדם עושה אותם אלא בהסכמה גמור' ומשו' הכי חזר' אפי' תוך כדי דבור לא מהניא ופסק שכן הלכתא וכיון שכן אפי' לדברי אברהם אהרן שהעיד שתכף אמר תהא אסורה לאיש אחד כל זה לא היה אלא אחר מסירת הגט בפעם שנית אחר שקראוהו לבתר נתינה ראשונ' ואז מה מעלה ומה מוריד מה שמדבר שכבר היתה הקטנה מגורשת ממנו משעה שהגיע הגט ליד אביה בנתינה הראשונ' כי מה שתקנו חכמי' לקרוא הגט פעם שנית אחר הנתינה אינו אלא על צד היותר טוב לא לעכובא כמו שפסקו כל הפוסקים וכתב הטור סי' קל"ה ואם קראוהו קודם הנתינה ולא לאחריה הוי גט ותנשא לכתחלה הרי שאפילו הקריאה שלאחר הנתינה הראשונה אינו מענין הגירושין וכ"ש הנתינה השניה שאין צריך כלל לענין הגרושין להתירה לעלמא שכבר היתה מותרת משעת נתינה ראשונה א"כ מה שהוא אומר בשעת נתינה שנייה הוי ממש אחר כדי דבור כל שכן שאפילו חשיב תוך כדי דבור כבר כתבתי דבגירושין תוך כדי דבור לאו כדבור דמי ואין בידו לאוסרה לשום אדם כי כבר היא מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם.