דברי ריבות · חלק ק״ה סימן א׳

ילמדנו רבינו ראובן מסר בגדו לשמעון הבאטאנירו שיתקנהו בבאטאן כדרך כל הבגדים והדבר ידוע ומפורסם שהרבה לילות גנבים ושודדי לילה באים וחותרים בקירות הבאטאן ובגגותיו לגנוב הבגדים ופעמים נזהרים הבטאטנירוש ומצילים אותם מידם ופעמים שאינם נזהרים וגונבים אותם והבאטאנירוש לפחדם מזה ולשמא ילחמו הגנבים עמהם לקחת בחזקה מוליכים עמהם בבטאטן כלי זיין ולעמוד על נפשם בחרב חנית וכידון ובמקל יד להרים מעליהם הרעה גם בבאטאן אחר שהוא בצד באטאן של שמעון הנז' אעפ"י שהוא יותר חזק ומסוגר מבאטאן של שמעון הנז' מכל מקום הבטאנירוש הישנים בו בלילה זהירים וזריזי' להחלץ חושים תמיד מפחד בלילות ושמעון הבאטאנירו הנז' עם היות שהבאטאן שלו חלוש הקירות והפתח וצריך שמירה יתירה לא יישן בלילה ההיא בבאטאן והניח שנים נערי' בחורים שם ובידם אין חרב וחנית כי אם אישפינצארדה אחת קטנה ובאו שודדי לילה כדרכ' וילחמו בפתח הבאטאן ויפילוהו ארצה ויבואו דרך הפתח ההיא עד תוך הבאטאן ויקחו כל הבגדים וילכו והנערים אשר היו שם נסו לקולם ויברחו בהחבא ויכו את אחד מהם ושאלו את הנערים ואמרו שאם היה בידם חרב או חנית מעולם לא יוכלו להם ולא היו גונבים מהם כלום עתה ילמדנו רבינו אם שמעון הנז' פושע הוא שהוא לן בלילה ההיא בביתו ולא חש לבגדים שהניח בבאטאן ביד שני נערים בלבד ושאינו יכול לומר שאם היה שם לא היה יכול להציל כי החוט המשולש לא במהרה ינתק גם שלא הזמין כלי זיין ביד הנערים לשמירה וכמו שעושין בבאטאן האחר החזק ממנו שקובעין בו כלי זיין תמיד יומם ולילה.