דברי ריבות · חלק ק״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אבל השתא דכתיב שהביב שעובר מחצר רבי יוסף הנזכר לחצר הגברת וכו' המשמעות האמתי מה"למד הוא מה שאליו התנועה כמו שאמרו ז"ל ארון העובר ממקום למקום וכן ההולך ממקום שעושים למקום שאינם עושים וכן ניקב הלב לבית חללו וכן בן עיר שהלך לכרך וכולי וכיון שכן נמצא שחיוב העברת המים שנתחייב רבי ש"ט הנזכר לא היה העברת דרך חצר הגברת הנז' כלל ושיצאו חוץ ממנו כי זה לא הוזכר כלל בשטר ובתנאי אבל החיוב הוא שיעברו המים מחצר רבי יוסף שהוא מה שממנו התנועה לחצר הגברת וכו' שהוא מה שאליו התנועה באופן שנתחייב רבי שם טוב הנזכר שלא לעכב שלא יעברו המים מחצר רבי יוסף הנז' לחצרו בתנאי שיפרע רבי יוסף חלק תיקון הביב הנזכר שהוא הכמות ההולך מחצר לחצר כי שאר הביב היוצא חוץ מחצר רבי שם טוב הנזכר לא הוזכר כלל ולכן אם נסתם רבי ש"ט ידע מה יעשה כדי שלא ירבו המים העולים לקראתו בחצרו וזה לא מפני חיוב התנאי כי לא הוזכר וכמו שכתב החכם נר"ו כי אם על צד ההכרח ועם מה שכתבתי אף אם יהיה איזה לשון אחר בזה התנאי דמשתמע לתרי אנפי וקיימא לן דיד בעל השטר על התחתונה אין בזה בית מיחוש דילמד סתום מן המפורש וכמו שהאריך הה"ר יוסף קולון שרש עשירי כשהלשונו' אינם מכחישים זה את זה ואפשר לקיים שניהם העליון עיקר ותפוס לשון ראשון אף בנדון דידן הלשון הראשון של התנאי הוא הלשון שכתבתי והכרחתי משמעותו וכל שאר הלשונות הנגררים אחריו ילמדו ממנו כיון דלא סתרי אהדדי ובר מן דין לא יהיה אלא ספקא בנדון דידן ראוי לחוש שהוא ספיקא דאורייתא כיון דאיכא שבוע' בשטר' זהו מה שאמר לי לבי לעניות דעתי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.