דברי ריבות · חלק א׳ סימן ה׳

ואחר שנתיישב לשון הרמב"ם נבא לנדון דידן ונאמר לא ימנע או כונת העד השני באומרו ביום שני סמוך למעריב כונתו ממש להכחיש העד הראשון לומר אותן הקידושין שאתה אומר שהיו ביום ה' ביום ב' היו או כונתו להעיד מציאות אחר שני שקידשה ביום ב' לא שמכחיש מציאות העד הראשון אם כונתו להכחישו ממש פשיטא שהרי העדות בטל לגמרי שהוכחש בחקירות ולא טעו אינשי מיום ב' לה' ואין כאן קידושין כלל ואם נאמר שאין כונתו להכחישו לגמרי אלא שהוא מעיד בפני עצמו כיון שהמקדש מודה שלא קידשה אלא פעם אחת פשיטא דאין כאן קידושין כלל שהרי אין כאן אלא עד אחד והמקדש בעד אחד אין קידושיו קידושין כמו שפסקו כל הפוסקים ואפי' אם המקדש אינו מכחיש לשום א' מהעדים אלא שטוען שקידשה שתי פעמים ומקיים דברי שניהם מ"מ לא מצטרפי וכמו שכתב הרשב"א בחידושיו דגיטין פרק הזורק על מתני' דהמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי וכו' כתב והוא שנתיחדה בפני שנים והיו השנים ביחד אבל בפני עד אחד ואפילו בפני א' בשחרית וא' בין הערבים לא דאין כאן קידושין דאפילו בא עליה לשם קידושין אין קידושיו קידושין דהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואף על גב דבנדון דידן העיד העד האחר שהוא וחבירו העד נקראו שניהם יחד באופן שנעשו הקידושין לפי דבריו בפני שנים ואף על גב דחבירו מכחישו מכל מקום לפי דבריו של זה הרי הם קידושין גמורים אם האמת כדבריו וכמו שכתב סברא זו תרומת הדשן סי' רי"ב י"ל שכבר הוא עצמו סתר סברא זו וכן כתב הרשב"א בתשובה העד שהעיד בפנינו נתקדשה כיון שהאחרים אומרי' שלא נתקדשה בפניהם אין חוששין לו דלא הוי אלא חד וקיימא לן המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו באופן שעלה בידינו בנדון דידן דאין כאן קידושין כלל ומה גם עתה שהעידו על העד האחד שהוא רשע בעבירה חמורה דאורייתא מפורסמת לכל שהיא עבירה חמור' דפשיטא שאין כאן בית מיחוש כלל ואף על גב דנתקבל עדותן בב"ד לא חשיב קול שהרי העדו' מוכחש ומזוייף מתוכו והוי קול ושוברו עמו באופן דבהא סלקינן ונחתינן שאין בנדון זה שום חשש קידושין אפי' להצריכה גט כלל זהו מה שנר' לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.