סימן זמי שנשבע לפרוע לחברו ממון לזמן ידוע ובעל הממון מתירא שמא יעבור על שבועתו שלא יפרענו בזמנו ויש אמתלא ורגלים לדבר ויש מקום לחששה זו. דין הוא שיטילו קנס על הנשבע הזה גם לאיימו באיום גדול שיפרע בזמנו שלא יעבור על שבועתו ויכו אותו עד שתצא נפשו ויקיים שבועתו כי עונשי השבוע' חמור מאוד כחייבי כריתות ומיתות בית דין שהרי נזדעזע העולם בשעה שנאמר לא תשא. סברא וראיה פ"ב דיומא:
חזה התנופה · סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.