סימן לדהבעל שאמר לאשתו שתעש' בבגדיה ותכשיטיה שהכניס' לו מאביה או שקנאן הוא לה שתעש' מה שתרצ' אם מכרתן או נתנתן לאחר לא עשתה כלום כי הבעל צריך לכסות אשתו וכשתתן בגדיה הרי הזקיק' לבעל לקנות לה מלבושים אחרים והרי מפסידתו הדמים ההם ולאו כל כמינה לתת בגדיה ולגרום הפסד לבעלה ואין כח בלשון הגרוע הזה שאמר לה להפקיע בגדיה מתחת שעבוד הבעל מכל וכל אם לא שכתב לה בעודה ארוסה כדין נכסי מלוג ומ"מ מועיל לה לשון זה שתוכל להשאילם או להשכירם או להפקידם ביד אחר אם היא ירצה שמא יקחם הבעל. סברא:
חזה התנופה · סימן ל״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.