סימן גמי שקבל עליו להחזיק לחבירו על עצמו שטר בסך ידוע ושיתן לו ערב בשטר ואם לא יעשה כן שיפרע כך וכך קנס והחזי' עליו בשטר. שכנגדו טוען שלא נתן לו ערב ולכן יתחייב בקנס והלוה טוען שנתן לו ערב בשטר מבלעדי השטר הא' שהחזיק על עצמו ושהערב הלך למדינת הים אם יש בעיר עדים ידועים וסופרים ידועים שלא יכתב ולא יחתם שום דבר חזוק זולתי על ידיהם אף זה הדבר יתברר על ידיהם אם כנים דבריו שנתן ערב בשטר ואין כאן מקום להשביעו. אבל אם אין עדים וסופרים מיוחדים בעיר אז צריך להזכיר שם הערב שאומר שנתן ושם הסופר והעדים שעש' שטר על ידם וישבע שהוא כדברי' אם לא מצא אותם באות' שעה ויפטר מן הקנס כי אין אדם נאמן לו' לחבירו פרעתיך בפני פ' ופ' והלכו למדינ' הים. סברא:
חזה התנופה · סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.