סימן כדפסק רי"פ דנאמנות שבשטרות אינו מועיל להוציא מיד הלקוחות ולא ינכה המלוה מהם אלא בשבוע' ואין חילוק בזה בין אם קדם הנאמנות ללקוחות ובין שקדם המכר לנאמנות כ"ש עכשיו שרבו הרמאים. אבל לגבות מיתומים מועיל הנאמנות וגובי' מהם שלא בשבוע' אע"פי שרבו הלוקחים כן ראוי לדון. ועכ"ז אם מת ראובן זה המלוה הבא לגבו' מהלקוחות בלי שבו' אחרי ששמעון הלוה המוכר קרקעו עדיין היה קיים בשעת המלוה וכשם שאלו המלוה היה חי היה גובה משמעון בלא שבו' כן בניו גובין ממנו בלא שבו' ועכשיו שמת המלוה ישבעו בניו שבועת היורשים שהיא שבו' שלא פקדנו אבא ויגבו אפי' מהלקוחו'. ואין כאן מקום לומר אין אדם מוריש שבוע' לבניו לפי שהי' המלוה יכול לגבות עיקר הממון מן הלוה שהוא עיקר החיוב בלא חיוב שום שבוע' אלא שאין מוצאין לו מה לגבות וצריך לטרוף מן הלקוחות ולכן לא יאמר בנדון זה אין אדם מוריש שבועה לבניו. סברא וראיה פ' כל הנשבעין:
חזה התנופה · סימן כ״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chaim Shaal, Lemberg, 1886
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך חזה התנופה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.