בנין ציון · חלק צ״ו סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה ילמדנו רבינו אודות ס"ת ישנה שנמחקו אותיותי' ותיבותי' ויש בה שמות הקדושים שרשומן ניכר שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם ויש שמות שאין רשומן ניכר אם מותר להעביר עליהן קולמוס להיטיב הכתב ולחדש ע"פ כולה כדי שלא יהי' כמנומר אם ניחוש לכתב עליון מבטל התחתון והוי כמוחק השם ולכאורה לפי מה דאמרינן בשבת דף ק"ד כתב ע"ג כתב פטור אמר ר"ח מאן תנא וכו' וחכ"א אין השם מן המובחר ובגטין דף כ' אמר ר"ח גט שכתבו שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה וכו' מוכח דרב חסדא משו' ג' דינים של שבת ושל כתיבת השם ושל גט ובכולם הלכה כחכמים וכר"י ור"ל דאמרי תרווייהו דיו ע"ג דיו סיקרא ע"ג סיקרא פטור וכן פסקו הרמב"ם והטור והמחבר וכיון דכתב ע"ג כתב לאו כתיבה הוא לא הוי ג"כ מחיקה לכתב התחתון וכ"כ מהר"מ מטרני בקרית ספר פ' י"א דיו ע"ג דיו סיקרא ע"ג סיקרא פטור דאין כאן לא כותב ולא מוחק וכן מוכח בשו"ת הרא"ש הביאו הטור בי"ד סי' רע"ו וז"ל יש בו דבק באותיות השם יש לגוררו וא"צ אח"כ להעביר עליו קולמוס לקדשו כי כבר נכתב כהלכתו בקדושת השם עכ"ל ומדאמר אין צריך משמע שאין איסור בדבר רק שאין צריך ואין כאן משום מוחק גם בשו"ת חתם סופר סי' רנ"ו מתיר בפי' להעביר קולמוס על ס"ת ישנה שנמחקה גם על שמות הקדושים אבל מה שהביאני להסתפק בזה הוא מפני שראיתי בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג שכ' וז"ל ועוד יש לאסור להעביר דיו ע"ג השם דקיי"ל כתב ע"ג כתב חייב משום מוחק התחתון וכן כתבתי בתשובתי הראשון סי' קכ"ז עכ"ל ולא ידעתי מאין נובעים דבריו שכ' דקיי"ל כתב ע"ג כתב חייב משום מוחק שהרי אדרבא בדיו ע"ג דיו לכ"ע פטור ובתשובתו הראשונה אינו מדבר רק בדיו ע"ג זהב שהוא כדיו ע"ג סיקרא ואפילו בדיו ע"ג סיקרא אינו רק מדרבנן לדעת רש"י בגטין דף י"ט שפי' אהא דאמר ר"י שם וכי מפני שאנחנו מדמין נעשה מעשה ואפילו לענין שבת אם בא מעשה לידינו בזמן המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה ע"ש ומשמע שמה שאמר שם חייב שתים היינו מכת מרדות אף שמדברי הרמב"ם נראה שחייב ב' חטאת כבר הקשה עליו בס' מעשה רוקח ורצה לבאר שגם לרמב"ם אינו חייב חטאת אבל בדיו ע"ג דיו ודאי לכ"ע אין כאן כתיבה ומחיקה והנה בברכי יוסף א"ח סי' ל"ב הביא שו"ת התשב"ץ וכתב משו"ת תרומת הדשן סי' מ"ח דנפסקת ג"כ בא"ח סי' ל"ב ס' כ"ז מוכח דלא כתשב"ץ דכ' אותיות ותיבות שנמחקו קצת אם רשומן ניכר מותר להעביר עליהן הקולמוס להטיב הכתב ולחדש ולא הוי שלא כסדרן כיון שעכשיו הכתב כשר ומה שמוסיף עליו אינו רק שלא ימחוק יותר שרי עכ"ד ואם כתב עליון מבטל ומוחק התחתון הרי הוי שלא כסדרן אע"כ דלא ס"ל כתשב"ץ אבל לפום ריהטא מרמב"ן ור"ן וריטב"א נראה כהרשב"ש כן כתב הברכי יוסף אבל לא ידעתי פירושו שלא ראיתי בדבריהם שום משמעות ולכן ילמדני רבינו מה לעשות. עוד ילמדנו איך עושים בשמות הקדושים שקפץ הדיו רק שנשאר עוד מהדיו מעט ואותו מעט כשמעבירין בקולמוס אי אפשר שלא תעבור הדיו בקולמוס והוי פסיק רישא ולפי הנראה בתוס' ערכין דף ו' ד"ה יגוד שהמעט הנשאר יש בו ג"כ קדושת השם. גם ילמדנו איך עושין כשהיוד או ההא של השם נמחק והאותיות האחרונות כשרים איך מעבירין בקולמוס עליהן אם צריך לקדש כל השם ולהעביר הקולמוס על כל השם או סגי בתיקון אות הנמחק לבד כי לפי הנראה צריך לכתוב השם כסדר ואם מעבירין בקולמוס על האותיות הראשונות הוי שלא כסדרן א"ד הצעיר יעקב צבי במר"ה מנחם הכהן סופר סת"מ בק"ק אמשטרדם יע"א.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.