מה שהוקשה למעכ"ת נ"י על פסק מהרי"ק הובא בי"ד סי' רכ"ח ס' כ"א אם נשבעו ד' ביחד לעשות דבר אחד מקרי על דעת רבים דכל א' נשבע לג' חבריו - מגמרא דשבועות (דף כ"ט) שאמר משה לישראל לא על דעתכם אני משביע אתכם כ"א על דעתי ועל דעת המקום ומסיק השס' כי היכא דלא תהוי הפרה לשבועתייהו והרי לדעת מהרי"ק בלא"ה הוי עד"ר דכל ישראל נשבעו יחד על דבר אחד - לענ"ד יש לומר על פי מה שפסק בש"ע סי' רכ"ח ס' כ"א דנדר על דעת רבים דוקא בלא דעתם אין לו התרה אבל בהסכמתם אפשר להתיר וגם הרמ"א שם לא החמיר רק לכתחלה שלא להתיר וגם בזה כ' הש"ך דגם להמחמירין אם מתחרטים בחרטה א' יש להתיר ולכן קאמר שפיר כי היכא דלא תהוי כפרה לשבועתייהו דאי משום דהסכימו כלם הוי עד"ר היו יכולים להפר שבועתייהו על ידי שיסכימו כלם בחרטה כאחד ולכן נשבעו ע"ד הקב"ה ומשה דבזה לא מהני חרטה שלהם עוד:
בנין ציון · חלק פ׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.