בנין ציון · חלק ס״ה סימן ג׳

תשובה - הנה הרא"ש והטור ואחריהם הש"ע סי' ק"ס אסרו להלות מעות של עניים ברבית קצוצה דאורייתא וכן הסכים הרמ"א ואפילו ברבית דרבנן שהתירו הנך פוסקים יש מחמירין כמשכ' הרמ"א שם וכפי הנראה מהש"ך הסכים עם המחמירין ואפילו הרשב"א בשו"ת שהביא הב"י שם שנראה מדעתו שרצה להתיר אפילו רבית קצוצה מכ"מ הרי נתיירא להורות כן למעשה וגם מהרי מטראני אסר ברבית קצוצה כמשכ' המשנה למלך בשמו פ' ד' מה' מלו' ואע"פ שהמשנה למלך כ' עליו ולא ידעתי למה לא הזכיר הרב סברת הר' שמואל שמביא המרדכי פ' המפקיד שמתיר מעות עניים ברבית קצוצה משום דהוי כהקדש גבו' וכן כ' הגה"מ בשם רבינו ברוך מכ"מ מי יקל נגד כל עמודי הוראה הנ"ל אשר בית ישראל נשען עליהם בדבר הנוגע לדאורייתא. ומה שנוהגין עתה שקהל לוה מעות של דברים טובים ונותן אפילו רבית קצוצה נראה שסומכין על ההיתר שכתב הד"מ ואחריו ברמ"א סי' הנ"ל דנחשבו צרכי הקהל כפקוח נפש ואף שכבר כתב הרמ"א שאין לסמוך על זה רק לצורך גדול נראה עוד שסומכין על מה שכתב הרשב"א בשו"ת הנ"ל בענין להלוות מעות ת"ת ברבית לישראל וז"ל אבל יש מלווים כזה להתיר כדי לפרנס הקטנים והתלמידים שבמקומם לפי שעליהם להתעסק בפרנסתם ולימודם ואין זה רבית אלא שזנין ומפרנסים הלומדים שהחיוב עליהם לזונם ולפרנסם עכ"ל וכיון דכל עניני ד"ט של הקהל הם בענין זה לצורך ת"ת או לפרנס העניים שבלא"ה מוטל על הקהל לא נחשב זה רבית והנה כל היתרים שהוזכרו בזה לא שייכי בנדון השאלה שאין זה רבית דרבנן רק רבית קצוצה ואין הלוים והמלוים קהל ששייך לענין זה דמיון פקוח נפש וגם אין בזה חיוב פרנסה מצד הקהל כי הרבית שנותן הלו' אינו נותן לצורך פרנסת עניים אלא להרבות מעות המלו' להלותו שוב ברבית ולכן לענ"ד לא לבד לכל הפוסקים הנ"ל זה נאסר כי אם גם לשיטות המתירים שהביא המ"ל שהם המרדכי בשם ר"ש והגה"מ בשם ר"ב שהם כתבו שמותר משום דהוי כהקדש גבו' והיינו דדרשינן בר"ה (דף ה') בפיך זו צדקה ואתקש שם בפסוק דועשית כאשר נדרת לשאר הקדשות דדרשינן מפסוק זה שם א"כ דינו כהקדש כמו דשו' גם לשאר דברים להקדש כגון לענין בל תאחר וכדומה אבל בנדון השאלה לענ"ד אין לדמות זה לצורך צדקה כיון דהרבית לא ניתן לצדקה אלא להרבות הון או לשכר המתעסקים בהלואה ואף שהמעות הזה ג"כ שוב נלו' לאחרים ולהלות לעני בשעת דחקו ג"כ צדקה נחשב כמבואר בי"ד סי' רמ"ט מכ"מ זה דוקא כשמלו' לעני בלי רבית דאתיא ממה דאמרינן בשבת (דף ס"ג) גדול המלו' וכו' וזה ודאי בלי רבית דאתיא מוכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו והרי על זה נאמר לא תקח מאתו נשך ותרבית אבל להלות לעני ברבית אף שלוקח ממנו פחות ממה שצריך לתת לאחרים אין לדמות זה לצדקה ואפילו לגמילות חסד אין לדמות דג"ח הוא מה שנעשה בין לעניים בין לעשירים כדאמרינן סוכה (דף מ"ט) וג"ח זה אינו לעניים כלל שאין נותנים בהלואה רק סך גדול שאין בו צורך לעני רק לאומנים ולבעלי מסחר להרווחתם ולהצלחתם במסחר ובאומנות ואין זה רק כמו שאר דברים שנודבים לפעמים יושבי עיר בשביל טובת העיר ולא ידעתי בזה דמיון לצדקה שנילף מפיך זו צדקה ושדומה להקדש ולכן לענ"ד אפילו המתירים בהקדש של עניים מסכימים בענין זה לאיסור.