ועל זה אשיב מה שכתב מעכ"ת נ"י דברייתא איירי ג"כ בשני אחין בזה ודאי הדין עמו ולא הי' צריך לתבוע הודאה לזה מכל הישר הולך דבפי' איתא בתוספתא ברישא כלשון המתניתין כמו שהביאוה הרשב"א והריטב"א וכן הוא בתוספתא דלפנינו אבל עם כל זה לא ידעתי ראי' מזה דאזלינן אחר זמן העבירה דכיון דע"כ לא משכחת מוסיף לר' יוסי אם לא שנאמר שמחוץ של ב' אחים שהוזכרו יש עוד אחים אחרים או בשעת נישואין או בשעת עבירה למה יהי' דוחק יותר שנאמר שהיו בשעת נישואין ומתו משנאמר שאיירי שנולדו אחר נישואין ואדרבא מלשון רש"י שכתב נשאת לאחד מהן נאסרה על כולן משום אשת אח עכ"ל משמע דאיירי שהיו בשעת נישואין ונאסרה אז עליהן ולכן לא זו בלבד שאין מכאן ראי' דאזלינן אחר שעת עבירה אלא אדרבא נלענ"ד להביא ראי' להיפך דאזלינן בתר שעת חלות האיסור דהנה הריטב"א הקשה אמה דקאמר מיגו דאתוסף איסורא לגבי אחים דלימא מגו דאתוסף איסורא לכל בני העולם משום אשת איש ותירץ דניחא לי' שם חלות דאשת אח עצמו דאתוסף על אחרים ועוד דנקט איסור שאר אחים דחמיר טפי דאיתי' אפילו לאחר מיתת אחיהם עכ"ל והשתא אי ס"ד דאזלינן בתר שעת עבירה מאי הוקשה לריטב"א דנימא מגו דאתוסף איסור אשת איש הרי ע"כ איירי שבא עלי' לאחר מיתת בעלה וכלשון התוספתא ועוד דאל"כ למה קאמר ר"י חייב משום אשת אח ואחות אשה הל"ל ג"כ משום אשת איש שהרי אשת איש ואשת אח בבת אחת חיילי ומודה רבי יוסי בבת אחת דחייב שתים כדמסקינן שם וכיון דכן היאך הוי שייך לומר מגו דאתוסף איסור אשת איש הרי בשעת עבירה ליכא עוד איסור זה כיון שכבר מת בעלה אע"כ דפשיטא לי' להריטב"א דאזלינן בתר שעת חלות האיסור בלבד וכמו שכתבתי כבר שהסברא נוטה לזה וזה נלענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה. הקטן יעקב.
בנין ציון · חלק נ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
