בנין ציון · חלק נ״ז סימן ב׳

כתב לי מר נ"י: וז"ל הנה נודע לי מה שחקר מעכ"ת נ"י בענין איסור מוסיף דלדעת הרמב"ם פ"ד משגגות שצריך שיהי' אותן האנשים מצויים בעולם ונסתפק מעכ"ת נ"י מתי צריך שיהי' אותו האיש שעליו נתוסף האיסור בעולם אם בשעה שהאיסור חל או בשעה שעבר על האיסור או בשני העתים יחד ורצה להביא ראיות לזה וסתר אותם וסיים לא נזכרה לי כעת ראי' מכרעת לזה ולי הצעיר נלפענ"ד להביא ראי' דאין צריך להיות בעולם רק בעת שעבר על האיסור לא בשעה שהאיסור חל מהא דגרסינן יבמות (ד' ל"ב) במתניתן שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחת וכו' וגרסינן עלה בגמרא פשיטא כו' הכא דמדחיא מהאי ביתא לגמרי וכו' ת"ר בא עלי' חייב משום אשת אח וכו' מיגו דאיתוסף איסור לגבי אחים איתוסף איסור לגבי' דידי' והנה כל הישר הולך בסוגית הגמרא בלשון בא עלי' מבואר דאמתניתן קאי דמיירי דהי' רק שני אחין וכדאמרינן עלה בגמרא דאדחיא מהאי ביתא לגמרי וכ"מ פשטות לשון רש"י ז"ל ד"ה בא עלי' וא"כ תיקשי לדעת הרמב"ם הנ"ל דצריך שיהי' אותן אנשים שנתוסף עליהם האיסור בעולם א"כ מאי קאמר הגמרא מיגו דאיתוסף איסור לגבי אחין כו' הא כאן מיירי שלא הי' רק שני אחין דאז בשעת נפילה לא הי' אח אחר מדקאמר דאדחיא מהאי ביתא לגמרי דהברייתא אמתניתין קאי כדכתיבנא אלא ודאי צ"ל דלדעת הרמב"ם העיקר תלוי בשעה שעבר על האיסור וא"כ שפיר נוכל לומר דמיירי בשעה שבא עלי' נולד אח ונוכל לומר מיגו דאתוסף איסור לגבי אח וזהו דוחק גדול לומר דמיירי בשעה שנשא מת הי' להם אח שלישי ומת קודם מיתתו דפשט המשנה מורה היפך זה ונפשט ספיקת מעכ"ת נ"י עכ"ד.