בנין ציון · חלק נ״ו סימן ב׳

ראיתי לחקור בענין הכלל שנתן הרמב"ם ה' שגגות (פ' ד' ה' ג') שבכל מקום שאמרינן אחע"א על ידי מוסיף צריך שיהיו האנשים מצויים בעולם כדי שתאסר עליהם אבל אם אינם מצויים אין אומרים הואיל אלו הי' לזה בנים או אחרים היתה נאסרת עליהם יתוסף גם עתה איסור לזה וע"ש בכס"מ שכתב שיצא להרמב"ם ממה דאמרינן בכריתות כגון דאיכא ברא לסבא אבל נסתפקתי מתי צריך שיהי' אותו האיש שעליו נתוסף האיסור בעולם אם בשעה שהאיסור חל או בשעה שעבר על האיסור או בשני העתים יחד למשל בהא דאמרינן בכריתות (דף י"ד) דאחותו מאמו שנשאת לאחיו מאביו ובא עלי' חייב שתים דאיסור אשת אח מקרי איסור מוסיף מגו דאתוסף איסורא לגבי שאר אחים אתוסף איסורא לגבי' דידי' והשתא אם בשעה שנשאת לאחיו היו לו אחים ומתו ואח"כ בא זה עלי' אי נימא כיון שבשעה שחל האיסור עליו הי' כאן איסור מוסיף אף שבשעה שעבר עליו לא הי' עוד מוסיף מכ"מ חייב שתים או אי אזלינן אחר שעת העבירה וכן יש נפקותא אפכא אם בשעה שנשאת לאחיו לא היו לו אחים ואח"כ נולדו לו דאי אזלינן בתר שעה שחל האיסור לא הי' כאן מוסיף אבל אי אזלינן אחר שעה שעבר יש כאן מוסיף או אם צריך שיהי' האיסור מוסיף משעה שחל עד שעבר ואז בשני הני גווני אינו חייב אלא א' כיון שלא הי' כאן מוסיף משעה שחל האיסור עד שעה שעבר עליו - והי' נלענ"ד לפשוט ספק זה על פי מה דאמרינן ביבמות (דף צ"ז) דהקשה למ"ד דמוקי לא יגלה כנף אביו בשומרת יבם של אביו ותיפוק לי' משום דודתו ומשני לעבור עליו בשני לאווין ומקשה ותיפוק לי' משום יבמה לשוק ומשני לעבור עליו בשלשה לאווין ואיבעית אימא לאחר מיתה ע"ש והוקשה לי איך משני לעבור עליו בשני לאווין אכתי היאך חל לאו דלא יגלה אלאו דדודתו הא אין איסור חע"א ואין לומר דשאני הכא דגלי קרא דיקשה דא"כ ליגמר מיני' וכמו שכתבו התוספ' בחולין (דף ק"א) אכן י"ל דשפיר חל מטעם איסור מוסיף דמגו דאתוסף איסורא לגבי עלמא משום יבמה לשוק אתוסף איסורא ג"כ לגבי דידי' משום כנף הראוי לאביו ואף שאין זה משם א' הרי כבר כתבו התוספ' ביבמות (דף ל"ב) דחשיב מוסיף גם משני שמות ואיסור יבמה לשוק עם איסור כנף אביו הוי בת אחת ולכן שפיר אמרינן לעבור עליו בג' לאווין אלא שלפ"ז יקשה אהא דמשני ואיב"א לאחר מיתה דהיינו שמת אביו ופקע איסור יבמה לשוק אף שמכ"מ חייב משום ולא יגלה כנף אביו כיון שהי' ראוי לאביו בחייו כמשכ' התוספ' שם מכ"מ השתא יקשה היאך חל שוב על איסור דודתו כיון דבמיתת אביו פקע איסור יבמה לשוק וא"כ אין כאן עוד מוסיף אע"כ יהי' מוכח דלענין מוסיף אזלינן אחר שעה שחל האיסור מתחלה ולא אחר שעה שעבר עליו אכן אחר עיון נראה שאין ראי' מזה שהרי יש לאוקמי' קרא באיסור בת אחת כגון שנשאת לאחי אביו ומת ונפלה לפני אביו קודם שהביא ב' שערות וכשהביא ב' שערות חלו עליו איסור דודתו ואיסור כנף אביו בבת אחת וזה חשיב בת אחת כדאמרינן יבמות (דף ל"ג) ולכך חייב שתים אבל בזה אחר זה באמת י"ל דלא חשיב עוד מוסיף לאחר מיתת אביו.