בנין ציון · חלק ל״ח סימן ד׳

אבל לכאורה מצאתי סתירה לדברי מדברי הריטב"א בסוכה (דף כ"ז) דאמה דפליגי שם רבי אליעזר וחכמים דלר"א מי שלא אכל בסוכה ליל י"ט הראשון ישלים בליל י"ט האחרון ולרבנן אין לו תשלומין כתב הריטב"א וז"ל וכ"ת דמודה ר"א וכו' וא"כ מנ"ל שיש לו תשלומין ובמאי פליגי וי"ל דרבנן סברי דגמרינן מחג המצות לגמרי דסברי דון מינה ומינה דמה התם חייב ואין לו תשלומין אף כאן חייב ואין לו תשלומין ורבי אליעזר סבר דון מינה דחייב באכילה ואוקים באתרה דהתם דאתקש לפסח אין לו תשלומין כפסח אבל הכא דמיא לחגיגה שיש לה תשלומין כל הרגל ולילי י"ט האחרון עכ"ל והרי הרמב"ם פסק כחכמים דר"א דאין לו תשלומין וא"כ ע"כ בהך גז"ש עצמה דט"ו ט"ו מחג המצות פסק דון מינה ומינה ונסתרו דברי אבל באמת זה אינו דיש להוכיח דר"א וחכמים לאו בהכי פליגי דאיך אפשר דטעם דרבי אליעזר דס"ל דון מינה ואוקי באתרא שהרי ר"א ס"ל בחולין (דף ק"ך) דון מינה ומינה כדמוכח בסוגיא דשם ע"ש ובחידושי לסוכה בארתי במה פליגי ר"א וחכמים לענין תשלומין ועכ"פ אין ראי' מזה נגד מה שכתבתי דלדידן ד"מ ואוקי באתרא ודברי הריטב"א בסוכה צע"ג. ומה שהשיב מעכ"ת נ"י עוד על דברי מדברי התוספ' פסחים (דף ל"ג) ד"ה ומינה הנה מלבד מה שהעיר בעצמו שהתוספ' במנחות לא ס"ל כמש"כ בפסחים לענ"ד בלא"ה אין לו דמיון לשם שהרי ענין אוקי באתרא הוא שאנו רואין הדבר הנלמד בגז"ש כאלו נכתב אצל הלמד בפי' ולכן בפסחים כתבו התוספ' שפיר דאין לומר אוקי באתרא כיון דכל דין מיתה לא יהי' רק באוכל ולא בנהנה וא"כ אפילו הוי כתיב במעילה בפי' דאוכל במיתה ג"כ הוי דיינינן דאכזית דוקא חיוב מיתה דסתם אכילה בכזית אבל הכא לענין סוכה אם אמרינן אוקי באתרא אנו רואין כאלו כתיב בסוכה עצמו העשה דאכילה ואז ודאי דוחה ל"ת דעשה דלאחר הדבור הוא לכן שפיר אמרינן להלכה כיון דפסקינן בגז"ש כמ"ד אוקי באתרא דאם אכל טבל בסוכה יצא דעשה דוחה ל"ת כנלענ"ד הקטן יעקב.