על מה שכתבתי בספק אם יוצא בליל ראשון ש"ס בפת של טבל דלמ"ד דון מינה ואוקי באתרא יוצא כתב מעכ"ת נ"י וז"ל הנה בענין דון מינה ומינה ראיתי מבוכה גדולה וכבר עמדו על זה גדולים ה"ה הלח"מ פי"ו מה' מעה"ק הי"ד והתוי"ט פ"י דזבחים מ"ט ובפי"ג דמנחות מ"ה והתשב"צ ביבין שמועה בפ' איזהו מקומן דהא בכמה מקומות דפליגי תנאי בדון מינה ומינה פסק הרמב"ם אוקי באתרא ביבמות ע"ח ופ' הרמב"ם בפ' ט"ו מהל' א"ב אוקי באתרא וב"ק ד' כ"ה ופ' הרמב"ם ז"ל פכ"ג מה' כלים ה"א שבועת ד' ל"א ופ' הרמב"ם פ"ט מהל' שבועת הל"ב בכל אלו מקומות פסק הרמב"ם אוקי באתרא אמנם בפי"ז ופי"ז מהל' מעה"ק פסק כרבנן דרבי זבחים דף צ"א דדון מינה ומינה עכ"ל וגם העירו מנדה דף מ"ג ע"ב דאיתא שם אמר ר' חנילאי משום ראב"ש ש"ז נוגע בכעדשה וכן פ' הרמב"ם פ"ה מהאה"ט ואיתא שם בגמרא דזה הוא דוקא למ"ד דון מינה ומינה. גם בספר בה"ז מס' מנחות ק"ז העיר סתירה בדברי הרמב"ם ממנחות ס"ב דלפי פסק הרמב"ם שם משמע ג"כ דון מינה ומינה ולפענ"ד נעלם ממנו במחכ"ה דרבינא אמר שם דכ"ע אוקי באתרא וכו' יעי"ש והרמב"ם פסק כרבינא דהוא בתרא יעי"ש. ובספר מרכבת המשנה פט"ז מהל' מעה"ק הי"ד ר"ל דהרמב"ם ס"ל באמת דון מינה ומינה ומה שפסק בשבועות הפקדון כרבנן רוצה לישב לפי דרכו שם יעי"ש ונעלם ממנו במח"כ כל הני מקומות שהבאתי לעיל דהרמב"ם פסק אוקי באתרא, ולתרץ קושיות אלו שהקשו על הרמב"ם הנ"ל נלפענ"ד דהרמב"ם באמת ס"ל אוקי באתרא והא דפסק הרמב"ם שמן לא יפחות מלוג משום דאי אמרינן דבשמן בעי ג' לוגין א"כ למ"ל קרבן גבי מנחת נדבה לומר שמתנדבין שמן הא מצינו למילף מאזרח כי היכי דגמרינן יין וכמו שסבר רב פפא לומר אליבא דר' דמאזרח גמר א"ו מדכתבי רחמנא קרבן על שמן להורות דליגמר ממנחה לכל מילי מה מנחה בלוג אף שמן בלוג וא"ל הא בלא"ה איצטרך קרבן ללמד שמתנדבין עצים כדאיתא במנחות כ"א דע"כ עיקר קרא דקרבן איצטרך משום שמן דז"ל הגמרא שם קרבן מנחה מלמד שמתנדבין עצים ר' אומר וכו' ואמר רב לדברי ר' עצים צריכים קמיצה והקשה תוספ' בד"ה לדברי וא"ת מנלן דמקשינן למנחה דנקמצת האיכא מנחות דאינן נקמצות וי"ל דלגבי מנחה הנקמצת כתיב עכ"ל התוספ' והשתא לפ"ז לרבנן דסברי דעצים אינן טעונין קמיצה ליכא למימר דעיקר קרבן כתיב משום עצים דא"כ למה כתבה רחמנא גבי מנחת נדבה טפי ה"ל למיכתב גבי שאר מנחות דאינן נקמצות דלא למיטעי דגם עצים טעון קמיצה א"ו דעיקר קרא לשמן אתי ולהורות דהכי דון מינה ומינה ובזה י"ל דרבי ורבנן בזבחים (דף צ"א) אזלו לשיטתם במנחות (דף כ"א) אבל בעלמא גם רבנן מודים דאוקי באתרא, מכל הנ"ל יש לעשות סמוכין לדברי מעכ"ת נ"י אך עדיין נשאר לבאר מה דפסק הרמב"ם פ"ה מהל' אה"ט ש"ז נוגע בכעדשה דמוכח דס"ל דון מינה ומינה וגם יש לי עיון בדברי מעכ"ת נ"י מדברי תוספ' פסחים ל"ב ד"ה ומינה דכתבו דהכא אין לומר אוקי באתרא דכיון דאכילה דהקדש מאכילה דתרומה יליף והאיך יהי' בו מיתה אם לא בכשיעור אכילת תרומה דבשאר נהנה ליכא מיתה עכ"ל התוספ' יעי"ש וא"כ הכא ג"כ איך שייך לומר אוקי באתרא הא כיון דכל החיוב של לילה ראשונה אינו אלא ט"ו ט"ו מחג המצות. וא"כ איך יהי' חייב לאכול מה שאינו מצוה ואינו רשאי לאכול בחג הפסח עצמו איברא דבתוספ' מנחות (דף ס"ב) משמע דפליגי אמ"ש בפסחים אבל עכ"פ לפי דברי תוספ' פסחים (דף ל"ג) יש להעיר קצת עכ"ד מעכ"ת נ"י.
בנין ציון · חלק ל״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
