בנין ציון · חלק כ״ז סימן ט׳

מה שכתב אדמ"ו נ"י דכיפה לא הוי צה"פ אלא ביש עלי' קירוי וכמו שכתב הריטב"א - הנה אמת שדברי הריטבא נעלמו ממני בעת כתבתי דברי הראשונים ולא עלתה על דעתי כלל שיטה אחרת כי נטיתי אחר שיטת הרמב"ם והטור והב"י שכתבו בפי' שהכיפה העשוי' כמין קשת מהני לצה"פ אך לא ידעתי למה לא הזכיר אדמ"ו איך דעתו בשיטת רש"י כי לפי מה שחשבתי שיטת רש"י ז"ל ג"כ כשיטת הרמב"ם דהנה בענין פתחא שימאי שהוזכר במנחות דף ל"ג ובעירובין דף י"א ע"א פי' רש"י וגם הרמב"ם דהפסול הוא אי לית לי' משקוף כלל וכן כתב הב"י ריש סי' רפ"ז אך הריטב"א בחידושיו לעירובין חולק על פי' רש"י ומפרש כפי' התוספ' דאבן יוצא ואבן נכנס ג"כ לא מקרי משקוף - והשתא לפי שיטת רש"י והרמב"ם דאבן יוצא ונכנס כשר למשקוף ולא פסול רק כשפתוח מלמעלה לגמרי, א"כ איך תסיק אדעתין דמשקוף עגולה יגרע מאבן יוצא ונכנס ולכן נראה דרש"י וגם הרמב"ם סוברים דמשקוף עגולה באמת מהני. (ורק הריטב"א אזיל לשיטתו דסבר דצריך משקוף דוקא וגם אבן יוצא ונכנס לא מהני) אך דלא נקרא משקוף רק מה שמונח על רוחב הפתח ובין שיהי' עגול בין שיהי' שוה אבל במקום שמתחיל להתעגל שם אכתי אינו משקוף כיון שאינו מונח על הרוחב ומזוזות נמי אינן לשיטת רש"י כיון שרגלים הם רחבים ד' א"כ במקום שמתחיל להתעגל הוא מצר ואינו רחב ד' וכמו שכתב ד"ה וחכמים א"כ נחשב התחלת העגול כמו אויר ומזה הוכיח הגמרא דאין צריך ליגע, וזה מה שכתב רש"י וגם הרי"ף התקרה שבשמי הכיפה היינו אותו חלק העליון של הכיפה דאי כוונו לתקרה שעל הכיפה לא הי' להם לקרוא זה תקרה העליונה או קירוי שבשמי הכיפה דמלשון זה משמע שהוא חלק מעגול הכיפה - וכן הוא ג"כ לשיטת רמב"ם רק דהוא נבדל בזה מרש"י דלדידי' העגול לא נקרא מזוזות כלל אפילו ברחב ד' וכמו שכתב ב"י סוף סי' רפ"ז - ועוד יש סמך קצת לשיטה זו ממה דאמרינן בעירובין דף י"ד ע"א היו א' למעלה וא' למטה ריב"י אומר רואין כו' וכוותי' פסקינן, וא"כ ה"נ י"ל דרואין כל חלק מהעגול כאילו הוא למטה שוה לגובה המזוזות ואז נעשה משקוף שוה אך דמכ"מ מוכח דאין צריך ליגע דהא אויר העגול מפסיק בין מה שנעשה תקרה להמזוזות, וזה הטעם דמ"ד דאין צריך ליגע, משום דרואין המשקוף כאילו הוא למטה והמזוזות כאילו הם למעלה, והא דמייתי מברייתא דכיפה ולא מברייתא דקורה י"ל דניחא לי' להביא ראי דגם בצה"פ אמרינן רואין דמקורה אין ראי' כ"כ דהא איכא מ"ד דקורה הוא משום מחיצה, ואז פשיטא דרואין כאילו כל הקורה מגיע למטה דאמרינן גוד אחית או חבוט רמי כן הבנתי פי' רש"י ושיטת הראשונים אך אם גם יהי' פשט הזה בשיטת רש"י ורי"ף בגדר הספק וגם אם נאמר שהרמב"ם חולק על הרי"ף מה שאין דרכו בשאר מקומות אכתי לא ידעתי למה נניח הרמב"ם והטור והב"י ומה שפסק גם בש"ע וכפי מה שכתב אדמ"ו גם הרז"ה ס"ל כשיטה זו ונפסוק להחמיר כשיטה האחרת שאין לנו ברור שסובר כן רק הריטב"א לבד.