בנין ציון · חלק כ״א סימן ד׳

ומעתה נחקור עוד אם יש סיוע לה"ר משה מדברי רש"י פ' אמור ממה שכתב שם בתוך ב"י מלמד שנתגייר כמו שכתב הגאון אוה"ב נ"י ולענ"ד דבריו בזה תמוהים דאם אמנם יש סיוע לזה למה לא הזכיר רק דברי רש"י שאין מהם הכרע נגד הפוסקים החולקים והלא דברי רש"י הם מהתורת כהנים אשר מזה כפי דעת הרה"ג נ"י יהי' סתירה לכל הפוסקים דס"ל שא"צ גירות דהכי אמרינן בת"כ והוא בן איש מצרי אע"פ שלא היו ממזרים באותה השעה הוא הי' כממזר בתוך בני ישראל מלמד שנתגייר עכ"ל הרי שדברי רש"י הם דברי ת"כ ויהי' מזה סתירה לשיטת כל הפוסקים ולשיטת רש"י עצמו דס"ל דנו"ע הבא על ב"י הולד כשר וא"צ גירות אבל באמת הך מלמד שנתגייר פירושו כמשכ' הרמב"ן שנתגייר במילה וטבילה והרצאת דמים בשעת מ"ת ככל ישראל והוצרך להשמיענו כן מדכתיב והוא בן איש מצרי שלא נטעה לומר שנשאר מצרי ולא נתגייר עם ישראל אבל אם הי' נולד לאחר מ"ת לא הי' צריך גירות וע"פ פי' הרמב"ן יש לפרש ג"כ רישא דת"כ מה שאמר הוא הי' כממזר שהקרבן אהרן נדחק בזה אבל י"ל כיון שסתם ספרא ר' יהודה ולפי מה שכתבו התוספ' יבמות (דף מ"ז) ד"ה נאמן ס"ל לר' יהודה דנו"ע הבא על ב"י הולד ממזר ע"ש אכן זה דוקא בבא על בת ישראל דהיינו אחר מ"ת וזהו פי' דברי הת"כ אע"פ שלא היו ממזרים באותה שעה פי' אפילו אותם שנולדו מנו"ע באותה שעה עדיין לא היו ממזרים כיון שבאו עליהם קודם מ"ת הוא הי' כממזר דלזה פרט הכתוב שהי' בן איש מצרי דאל"כ אין נפקותא באביו כיון שהעיד הכתוב שנתגייר וע"פ דברינו אילו מוכרח כדברי הרמב"ן דאיך אפשר לפרש שנתגייר משום דאי הולד כשר צריך גירות שהרי סתם ספרא ר' יהודה דס"ל הולד ממזר ואז לכ"ע ישראל הוי וא"צ גירות אלא ודאי כדברי הרמב"ן הרי שגם מזה אין סיוע לדעת ה"ר משה לומר שצריך גירות ושאסור למוהלו בשבת אכן גם לו ימצא סיוע לדבריו הרי ה"ר מנחם שהביא שיטתו חלק עליו וגם הפרישה חלק עליו וכתב בפי' דמותר למוהלו בשבת וכ"כ ג"כ בתפארת למשה וכן נראה מסתימת כל הפוסקים שכתבו דבן הנכרית אסור למוהלו בשבת משום דאזיל בתר דידה ולא כתבו חדוש יותר דאפילו בן ישראלית הבא מן הנכרי אע"כ דכולהו ס"ל דישראל גמור הוא וא"כ איך נסמוך על דעת יחידית הנדחת מכל צד לבטל מצות מילה בשמיני החמורה שדוחה שבת לדעת כל הפוסקים שישראל גמור הוא וצריך למוהלו בשבת ואני תמה על הגאון הרה"ג אוה"ב נ"י שחשש לדעת ה"ר משה שלא למוהלו בשבת למה לא חשש יותר להצריכו גם טבילה שהרי פסקינן דאין גר עד שימול ויטבול ואם צריך גירות ולא יטבול הרי יטמע בישראל ואפשר לבא עי"ז איסור אשת איש אם יקדש ב"י ויקדשה גם אחר ואפילו איסור זה בעצמו דמילה בשבת אפשר שיגרום כשיגדל וישא ב"י וימולו בנו בשבת אכן לענ"ד א"צ לחוש לכל זה דישראל גמור הוא וצריך למוהלו בשבת כסתימת כל הפוסקים וכמנהג ישראל ואפילו טבילה א"צ מן הדין רק לענין לטבלו אולי יש לחוש לספק התוספ'. כן נלענ"ד הקטן יעקב.