בנין ציון · חלק כ״א סימן ג׳

נדרשתי לזה ואבאר הדין ממקורו. הפוסק שהעיר בראשונה לזה שלא למול בשבת בן ישראלית שנתעברה מא"י הוא הר' משה שהביאו בשו"ת רבי מנחם הובא בדרישה י"ד סי' רס"ו והוא חולק עליו ועל זה כתב הגאון מ"ה וואלף האמבורג נ"י בספרו נחלת בנימין בקונטרוס המילה וז"ל ואמרתי דטעמו של ה"ר משה הוא עפ"מ דפירש"י בפ' אמור בן איש מצרי בתוך ב"י מלמד שנתגייר וקשה למה הוצרך להתגייר הא קיימ"ל נו"ע הבא על בת ישראל הולד כשר או כמ"ד הולד ממזר וא"כ לד"ה א"צ גירות וכן הקשה הרמב"ן והרא"מ אך דעת רש"י דטעמא של מ"ד הולד כשר כיון דבנכרים הולד הולך אחר הזכר כדאיתא בקידושין (דף ס"ז) וכו' ולהכי אצטריך קרא לאשמעינן שנתגייר ומתחלה רציתי לומר דסברת ה"ר משה לאסור ע"פ מש"כ התוספ' בקידושין (דף ע"ה) דנכרי הבא על בת ישראל הולד כשר וצריך להתגייר וכן דעת פסקי תוספ' וכמש"כ המהרש"א וכן רש"י ואם כן כל כמה דאינו מתגייר נכרי הוא ואסור למול וכו' ע"ש שהאריך ולבסוף מסיק וז"ל היוצא מכל דברינו דה"ר משה בדרישה אם סמך עצמו ע"ד פסקי תוספ' ורש"י אינו ראי' וכו' אלא דעיקר סמיכתו ע"ד רש"י בפ' אמור גבי איש מצרי דב"ע בזנות ואפ"ה צריך להתגייר כללא דמלתא דיש לה"ר משה סיוע מש"ס ופוסקים ע"כ אין להקל באיסור תורה ובנדון כזה יש להמתין למהלו עד אחר שבת עכ"ל הרב אוה"ב נ"י: ובתחלה אחקור אם באמת יש סיוע לשיט' ה"ר משה ואח"כ אם יש לסמו' עליו. הנה במה שכתב דיש סיוע משיט' רש"י ותוספ' דס"ל דאם אמרינן הולד כשר צריך גירות לבאר זה אעתיק פה מה שכתבתי בחדושי ליבמות על מה שכתבו התוספ' שם (דף ט"ז ע"ב) ד"ה אמוראי המהרש"א פי' מה שכתבו משום דסברה דהולד כשר משום דאי הולד כשר ע"כ הולך אחר הנכרי וכמו שכתבו התוספ' בקידושין ולענ"ד קשה דהתוספ' לא כתבו כן רק בלשון ושמא ובאמת שיטה זו צ"ע דמה שהביאו ראי' מסוגיא דקידושין (דף ס"ח) אדרבא שם מוכח להיפך דאף דהס"ד דמקשה דקאמר (שם) לימא קסבר רבינא הי' כן דלמ"ד הולד כשר אזיל בתר נכרי מכ"מ כי משני ממזר נמי לא הוי ע"כ מוכח אפכא דגם למ"ד הולד כשר ישראל הוא וכן נלענ"ד להוכיח ג"כ ממה דאמרינן לקמן (דף מ"ה) הולד פגום לכהונה ק"ו מאלמנה ע"ש והשתא אי ס"ד דלמ"ד כשר בתר נכרי אזיל א"כ ל"ל טעמא מק"ו לפסול אותה לכהונה תיפוק לי' דגיורת פסולה לכהונה מן התורה כדאמרינן לקמן (דף ס"א) והן אמת דיש ליישב זה על שיטת התוספ' ע"פ מה שפירש הרמב"ן שם דמה דאמרינן הולד פגום לכהונה היינו גם בבן דיש לו דין חלל לפסול לכהונה אם בא על ישראלית ולפ"ז א"ש דאף דהבת גיורת היא מכ"מ י"ל דצריך ק"ו משום בן דגר הבא על ב"י לא פסלה לכהונה אבל זה פוסל מק"ו אכן מדברי רש"י נראה בפי' דלא ס"ל כהרמב"ן וכ"כ הרשב"א והריטב"א שם והביאו הירושלמי דמבואר שם ג"כ דהק"ו רק לענין בת מייתי וא"כ ודאי יקשה דל"ל ק"ו כיון שגיורת היא אע"כ דאי אמרינן דהולד כשר הוי ישראל כשר וכ"נ גם מדברי הריטב"א ודלא כדברי התוספ'. שוב ראיתי שהמהרש"א עצמו בקידושין (דף ע"ה) נראה כמסתפק אם דעת התוספ' שם כן דאזיל הולד בתר נכרי ע"ש ומה שהקשה שדברי רש"י סותרים זא"ז כפי מה שכתבתי בזה לק"מ דרש"י לא פירש כן רק בהס"ד דלימא קסבר רבינא אבל לפי האמת אדרבא מוכח דלא צריך להתגייר ולכן פי' רש"י שפיר כן (דף ע"ה) גם מדברי הפוסקים אהע"ז (סי' ד') דחולקים אי הבת כשר או פגום לכהונה מטעם ק"ו ע"ש מוכח דס"ל דלאו גיורת היא אלא ישראלית גם מדברי התוספ' ב"ב (דף ג') מוכח שדעתם דאי הולד כשר לא אזיל בתר דידי' דאל"כ לא מקשו שם מידי אפי' רש"י וכן מוכח ג"כ ממה שכתבו שם דצ"ל שלא נשאו ישראלית וכן כתב רש"י בפי' ג"כ בקידושין (דף ע') דמסתמא לא נשאו בנות ישראל ולכן ל"ק קושית התוספ' עליו די"ל באגריפס הי' ידוע להם דאמו ישראלית היתה כן כתבתי בחדושי. ועתה ראיתי שגם התוספ' נדה (דף נ"ו) כתבו כן דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוא וגם ראיתי שמה שכתבתי ביישוב הסתירה של רש"י שכן כתב גם בשער המלך ומסיק ג"כ שלרש"י א"צ גירות וכן נראה ג"כ מסתימת כל הפוסקים שכתבו סתמא נו"ע הבא על ב"י הולד כשר ולא כתבו שצריך להתגייר והנך רואה שאין סיוע להר"ר משה משיטת רש"י ותוספ' דהולד צריך גירות דאדרבא שיטת רש"י נראה דישראל גמור הוא וגם מהתוספ' יש הכרע יותר לשיטת כל שאר הפוסקים דאין צריך גירות.