בנין ציון · חלק קע״ח סימן ב׳

על דברי מעכ"ת נ"י שכתב אלי וז"ל בחו"מ (סי' ל"ד סעי' כ"ח) ברמ"א ב' עדים שהעידו על אחד שהוא פסול כגון שאחד אומר שגנב והשני אומר שהלוה בריבית מצטרפים לפסלו עכ"ל הרמ"א וציין ע"ז בבאר הגולה מעובדא דבר בונתוס סנהדרין ד' כ"ה ודברי הבאר הגולה תמוהין דשם מבואר דשניהם העידו לפסול אותו דאוזיף בריבית אבל בשתי עבירות לא מיירי כלל שם אח"כ עיינתי בשו"ת מהר"ם מפדווא סי' ל"ז וראיתי שכתב שדין זה דאפילו בשתי עבירות ב' עדים יכולים לפסלו הוא מבואר ברי"ו נתיב ב' ח"ד וכתב דכן משמע בסנהדרין פ"ב ותמה עליו ג"כ במהר"ם פדווא כמו שתמהתי על הבאר הגולה אכן מ"מ לדינא הסכים שם לרבנו ירוחם הגם שאין לו ראי' יעיי"ש ולדידי הצעיר יש לי ראי' אחת להיפוך מדברי התוס' ב"ק (ד' ע"ב) ד"ה אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך כו' וא"ת ולמה הוי חידוש כלל והלא מן הדין יש להאמין בתראי במגו דהוי פסלי לקמאי בגזלנותא כו' ואור"י דלא שייך מגו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא שייך מגו דאין דעת שניהם שוה שמה שירצה לטעון זה לא יטעון זה עכ"ל והנה פשוט כוונת התוס' דאין זה מגו משום הגם דשניהם רוצים לפוסלו מ"מ דלמא אחד יפסול אותו בגניבה ואחד בהלואת ריבית וכדומה ולא יהי' עדותן מכוונת ולא יועילו כלום בעדותן וא"כ מבואר להדיא מדברי התוס' דהיכי דשניהם מעידים על שתי עבירות אינם יכולים לפסלו דאין לומר דכוונת התוס' דלא יכוונו ואחד יפסול אותו בהזמה ז"א דהא השתא סברינן דאית להו מגו לפסלו בלא הזמה גם אין לומר דלמא לא יכוונו ואחד יפסול אותו והאחר ישתוק גם ז"א דהא שניהם באים לפסלו לכן דין זה צ"ע עכ"ד.