בנין ציון · חלק קע״ז סימן ב׳

כתב אלי מר נ"י וז"ל שמעתי ממעכ"ת נ"י שתירץ על קושית הגאון מ"ה נחום טרעביטש ז"ל היאך חייבה התורה ליתן מתנות לכהן דלמא הבהמה טרפה היא וא"ל דהולכין אחר הרוב דאכתי יקשה לשמואל דס"ל אין הולכין בממון אחר הרוב ופסקינן כוותי' בח"מ סי' רל"ב ותירץ מר נ"י דממון התלוי באיסור דנין כאיסור והולכין בו אחר הרוב ותירץ בזה גם קושית השער המלך שהקשה איך פודין בכור דלמא טרפה הוא ואמר לי שאח"כ מצא סברא זו גם בספר הכתובה ספ"ק דכתובות. אמנם מצאתי ראי' מפורשת נגד סברא זו במרדכי בחולין פ' הזרוע וז"ל ונראה לראבי' דהקונה הלחיים דכלפי הראש מן הכותים וגם הזרוע והראש של ישראל דפטור כיון דניהוג בזה שאם תמצא טרפה שמניח לכותי אימת מחייב משעת זביחה והאי שעתא לית ברירה דליהוי דידי' אע"ג דרוב בהמות כשרות הן ק"ל כשמואל דאמר ר"פ המוכר פירות כי אזלינן בתר רוב ה"מ לענין איסור אבל לענין המוציא מחבירו לא עכ"ל הרי בפי' אף דהוי ממון דתלי באיסור מכ"מ אין הולכין בממון אחר הרוב ותמהני על הגאונים איך לפי שעה נעלם מהם ראי' זו וז"ב עכ"ד.