בנין ציון · חלק קע״ג סימן ג׳

ומה שהשיג מר נ"י על פסק זה בהסכימו עם מה שכתב הרב פרי מגדים שהרי ממה דאמרינן אסתר קרקע עולם הוי מוכח דהיכי דאינו עושה מעשה אמרינן דיעבור ואל יהרג והרי במבייש את חבירו אינו עושה מעשה למ"ד עקימת שפתיו לא הוי מעשה הלא כבר השבתי על זה (סי' ק"ע) ואבאר בזה יותר שאין הדבר תלוי בעושה מעשה אלא אם הוא נשאר בשב ואל תעשה כמו גבי אסתר קרקע עולם שמצדה לא נעשה התעוררות כלל וכמו בהך נדון דהתוספ' דהנח עצמך להפיל על התנוק מה שאין כן בהלבנת פנים שאם נשארה בלי התעוררות כלל כמו קרקע עולם לא נעשה ההלבנת פנים ובזה יהרג ואל יעבור ואף שאינו רק מדבר ודאי גם על דבור יהרג ואל יעבור שהרי פשיטא דלומר לע"ז אלי אתה יהרג ואל יעבור דאיכא חיוב מיתה על זה אף שאינו רק מדבר.