בנין ציון · חלק קס״ה סימן ה׳

ובזה נלענ"ד ליישב מה שקשה על מה שכתב הריטב"א בסוכה (דף ל"ה) אמה דאמרינן שם דאתרוג של ערלה פסול משום דאין בו דין ממון שפירשו רש"י וראב"ד שכיון שאסור בהנאה לאו שלכם הוא וז"ל והאי פירושא ליתא וכו' ותו דודאי כל מידי דהוי דידי' וברשותי' דלית בי' זכות לאחרים לכם קרינן בי' עכ"ל וכבר הקשה עליו בפרי מגדים ממה דאמרינן דחמץ בפסח מדאסור בהנאה מקרי אינו ברשותו של אדם ע"ש וכן קשה עליו מגמרא דב"ק הנ"ל דאמרינן אינו מוקדש כיון דאינו ברשותו אבל לפי מה שחלקתי בין אינו שלו לשאינו ברשותו א"ש דנראה דשיטת הריטב"א היא כיון דאמרינן שם (דף ל') לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול א"כ לא ממועט רק מה שהוא לאחרים אבל מה שאין לאחרים בו זכות ואיננו ברשות אחרים מקרי לכם להיות יוצא בו אף שאינו שלו וברשותו ומש"כ הריטב"א דהוי דידי' וברשותי' כוונתו השלילות לבד שאינו ברשות אחרים אבל רש"י וראב"ד סוברים דלכם לא מקרי רק שיהי' שלו וברשותו ולא די במה שאינו לאחרים ולכן איסור הנאה לא מקרי לכם (ויש נפקותא לדינא לענין הספק שכתבתי בספרי בכורי יעקב [בסי' תרמ"ט] מי שנטל אתרוג של הפקר ביום ראשון ע"מ שלא לזכות בו דלרש"י לא יצא ולריטב"א יצא) אבל מכ"מ גם לשיטת הריטב"א איסור הנאה לא מקרי ברשותו כיון שאינו שוה מידי ולכן בשור הנסקל אינו מוקדש וכן חמץ מקרי אינו ברשותו אבל בעיה"נ התוספ' מסופקים שפיר כיון דבשלל שמים אינו נוהג דין עיה"נ א"כ אפשר דאמרינן שיכול להקדישו אף דבשעת הקדש עדיין אינו ברשותו כיון דיכול לזכות בו בשביל ההקדש כמו הפקר שיכול להקדישו בשעה שעדיין אינו ברשותו כיון שיכול לזכות בו לדעת רבינו יצחק שהרי אם ההקדש חל נעשה שלל שמים ואינו נוהג בו עוד דין עיה"נ או אי נימא כיון דלשריפה קאי לא חל שם הקדש. כנלענ"ד, הקטן יעקב.