גם מה שנוגע לאיסור מלאכה בשוי"ט כיון שהא"י שותף בו ליכא כאן משום מלאכה בשביל ישראל דאדעתי' דנפשי' עבוד ומה שמקבל הישראל הריוח יש תקנה לזה כמבואר סי' רמ"ה שיתנו בתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהי' שכר שבת וי"ט לא"י לבדו אם מעט ואם הרבה וכנגדו יטול הישראל שכר יום אחד מימי חול כנגד שבת אם מעט ואם הרבה ואז אם הא"י נתרצה בשעת חלוקה לחלוק בשו' מותר ואפילו לכתחלה יש לנהוג כן אם לא ידעו כמה הרויחו בימי שבת וי"ט ובימי החול וכמו שכתב המג"א שם ס"ק ב' בשם ר"ל חביב (ואף שמדברי המג"א סי' רמ"ו ס"ק י"ג משמע דרק בהפסד גדול שרי לחלק סתם ט"ס נפל במג"א ששם איירי בלא התנו בתחלה כמשכ' במחצית השקל) אבל בהתנו בתחלה אין חשש איסור שאם באו אח"כ לחלוק שיכולים לחלוק בשו' אפילו ליכא הפסד מרובה.
בנין ציון · חלק ט״ז סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Binyan Tziyon, Altona, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך בנין ציון, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.