בנין ציון · חלק קנ״ח סימן ד׳

א - זה ודאי שאפילו נבעלה מהגביר רק לא כדברי' שלא ברצונה כי אם ברצונה אין לה עליו שום תביעה מקנס ופגם וצער ובושת דבמפותה פטור מכל דמחלה כמבואר בגמרא ופוסקים ולפ"ז אף שטוענת שנאנסה לכאורה אינה נאמנת ע"פ מה שכתב הרמב"ם ה' נערה בתולה (פ' א') כל הנבעלת בעיר היא בחזקת מפותה ע"ש וכן פסק הטור אהע"ז (סי' קע"ז) אמנם בזה יש פלוגתא בין הפוסקים דהמשנה למלך (שם) הביא בשם מהרח"ש דטוענת בעיר טענת אנוסה אינה נאמנת כלל אפילו להשביעו אבל המ"ל חולק עליו ומביא ראי' דמכ"מ משביעין אותו על טענותי' וגם בשו"ת חכם צבי (סי' קמ"ו) האריך בזה ומסיק שגם בעיר יש לה טענת אנוסה לענין שחייב להשבע ע"ש ולכן מצד זה יהי' הגביר חייב שבועה אבל מטעם אחר יש לדין לפוטרו אפילו משבועה שהרי פסק הרמב"ם שם (פ' ב') כל בת שיש לה קנס יש לה בושת ופגם ואם היא אנוסה יש לה צער וכל בת שאין לה קנס אין לה בושת ופגם וכו' ע"ש וא"כ בנדון זה שהנבעלת כבר היתה נשואה לבעל ואלמנה מן הנשואין אין לה טענת קנס כמו שכתב הרמב"ם שם דמגורשת מן הנישואין אין לה קנס וא"כ פשיטא דה"ה אלמנה מן הנישואין שהרי מה דמגורשת אין לה קנס אתיא ממה דתנן כתובות (דף י') בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים כמש"כ הכס"מ שם טעם הרמב"ם והרי שם הושו' דין אלמכה לדין גרושה וגם מסברא אין חילוק ומה דנקט הרמב"ם מגורשת אפשר דקמ"ל אפילו יטעון המגרש לא בעלתי' מכ"מ אינה נאמנת אפילו לחייבו שבועה על הקנס דנשואה בחזקת בעולה היא וכיון דאין לה קנס ה"ה דגם צער בושת ופגם אין לה ע"פ דברי הרמב"ם הנ"ל והנה אמת שהטור אהע"ז (סי' קע"ז) כתב על הרמב"ם ואיני מבין דבריו דמה תלוי צער בשת ופגם בקנס דאע"פ שאין להן קנס למה לא יהיו להן שאר הדברים וגם הב"י כתב גם בעיני יפלא וצ"ע ע"ש עם כל זה אחר שלא חלקו בפי' להלכה על הרמב"ם אין לזוז מפסקו ובפרט שלא להוציא ממון מהמוחזק אמנם הבית שמואל (שם) כתב שמשמע מהרמב"ם דדוקא קנס אין לבעולה אבל בשת יש גם לבעולה והוציא כן ממה כתב הרמב"ם ה' נ"ב (פ' ב') באו עלי' שנים א' כדרכה והשני שלא כדרכה חייב השני בבשת אע"ג דכבר היא בעולה מראשון ע"ש אכן לפ"ז לכאורה דברי הרמב"ם סותרים זה את זה שהרי כתב שם (פרק ד' הלכה ט') עשרה בנות שאין להם קנס ובתוכן גם אותן שנפטר מטעם שהן בעולות כגון מגורשת והגיורת והשבוי' והמשוחררת ואעפ"כ כתב שם (פרק ד' ה' י') דכמו שנפטר מקנס נפטר ג"כ מבשת ופגם א"כ משמע דבעולה אין לה בשת ויש ליישב ע"פ מש"כ הרמב"ם שם (פרק ב' ה' ח') אבל אין בשת ופגם של בת שלא נבעלה כלל כבשת ופגם של זו שנבעלה שלא כדרכה עכ"ל וכמו כן י"ל דמה שכתב דמגורשת אין לה בשת היינו בשת של בתולה אין לה אבל מכ"מ קצת בשת יש גם לבעולה שנאנסה שהרי נתביישה עי"ז וזה חייב לשלם לה. היוצא מזה בנדון שלפנינו ע"פ טענתו פטור מכלום אבל ע"פ טענתה שנאנסה יהי' חייב לשלם לה בשת של בעילה וכיון שהוא כופר חייב לשבע שבועת היסת.