בנין ציון · חלק קמ״ח סימן ז׳

ג - עוד סמך מעכ"ת היתרו על חוק המלכות כיון שאין יכול להוציאה מביתו מה יעשה הבן שלא יחטא ודומה למה דאמרינן שבת (דף ג') שהתירו לו לרדות קודם שיבוא לידי איסור סקילה ולמה שכתב המהר"ם מינץ סי' ק"ה בזקוקה ליבם מומר עכ"ד הנה לא ידעתי אם חוק המלכות שלא להוציאה מביתו כי כמדומה ששמעתי (בארץ מולדתי שגם שם חוק המלכות שלא לגרש רק ע"פ רשיון) שיכולים להיות מפורדים זה מזה רק שבמשך ג' שנים בכל רביע השנה יבואו לפני השופט לשמוע אם עוד עומדים בדעתם להיות נפרדים זה מזה ואז יהי' הפירוד לגמרי ע"פ חוק המלכות ויותר לאיש ואשה להנשא לאחרים ואם גם במדינתו הענין כן א"כ אין בזה חשש ולנדון המהר"ם מינץ פשיטא שאינו דומה ששם לא הי' תקנה לאשה כלל אפי' אחר גירושין כיון שהיתה זקוקה לעולם אבל כאן אם תתגרש תהי' מותרת לשוק לכל אדם אחר החליצה מיבמה ועוד כל זה לא יהי' טעם רק שתחלוץ למען הצילה מאיסור יבמה לשוק אבל מאיזה טעם נוכל להתירה אחר חליצה שתשאר תחתיו והנה מעכ"ת נ"י כבר בעצמו הרגיש בזה וכתב שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו שתחלוץ ולא יהי' לה היתר ותמהתי מה לנו ברצונו שלא תתבזה אשתו אשר ע"פ הדין לא תהי' אשתו עוד שמחוייב לגרשה ואדרבא תתגנה ותתגנה כדאמרי' יבמות (דף צ') ועוד כתב מר נ"י שיש זילותא דבי דינא אם תחלוץ ולא יהי' לה היתר ולא ידעתי מה זילותא דבי דינא הוא אם פוסק כדין המשנה והש"ע שצריכה חליצה ואסורה לבעלה. עוד כתב ועוד שע"י מעשה ב"ד כזה שמקפידים וחשים כ"כ על דברי תורה יתנו יד לפושעים לזלזל על דברי חז"ל עכ"ל והם דברים תמוהים בעיני וכי למען לא יזלזלו הפושעים בדברי חז"ל נעבור אנחנו עליהם ולא נחוש לדין המשנה הלא על זה נאמר ישרים דרכי ד' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ולענ"ד בדור הפרוץ הזה שרבים מהמורים הרשעים מורים את העם שאין עוד זיקת ייבום באשר שע"פ חוק המלכות לא מותר ליבם ושעל כן ל"צ היבמות חליצה ביותר יש לחוש שלא להמציא היתר כזה להתיר היבמה הנשאת לזר ע"י חליצה בלא גירושין שאם יראו שיש תקנה כזה ירבו המתפרצות הנשאות לשוק בלא חליצה אם בקל לא ישיגו חליצה כגון שהיבם במרחק מה ששכיח בזה"ז או יבקש מהן ממון ומה שיש תקנה לזו הוא קלקול לאחרים ומה לנו לחוש לתקנת הזוג החוטאים בנפשותם שלא שמעו לקול מעכ"ת נ"י המורה להם איסור והלכו אחר פסק המורה רעה שכאשר שמעתי נתנו לו ממון הרבה בעד היתרו א"כ כבר ידעו שאין היתרם נכון ורק למראית העין בקשוהו ועל כן עכ"פ קרוב למזידים הם.