בנין ציון · חלק קמ״ו סימן ג׳

תשובה - הנה מלבד שהקושיא עצומה סברת הרא"ש מצד עצמה לכאורה קשה מאוד שמאחר שהוא עקר ואינו ראוי להוליד למה צריך ג"כ שהה עשר שנים להחזיק טענתה דבעינא חוטרא לידי ובפרט שהתוספ' והטור וש"ע לא כתבו כן אלא דבחדא סגי או בידוע שהוא עקר או בשהה י' שנים וכבר עלה ברעיוני להגיה בדברי הרא"ש תחת וידענא או בידענא וכמו שכתבו התוספ' אבל ראיתי שגם בשו"ת כלל מ"ג כתב כן שאחר שהביא דבאה מחמת טענה כופין אותו להוציא בשהתה עמו י' שנים כתב ואי תקשי לך אם שהתה י"ש בלא טענתה כופין אותו להוציא ולישא אחרת משום פו"ר לא קשיא דמיירי כגון שיש לו בנים מאשה אחרת או דידענא בי' שהוא עקר ומשום טענתה כופין אותו להוציא ולא חיישינן שמא עיני' נתנה באחר כיון דשהתה עמו עשר שנים עכ"ל הרי בפי' דס"ל להרא"ש דאף דידענו שהוא עקר מכ"מ דוקא משום דשהתה י"ש לא חיישינן שמא נתנה עיני' באחר אבל א"ע נלענ"ד דסברת הרא"ש נכונה מאוד ול"ק מידי עליו דתרתי בעינן דכיון דשהתה י"ש עמו לחוד לא סגי מפני הקושיא דא"כ בלא"ה כופין אותו להוציא משום פו"ר כקושית התוספ' והרא"ש וע"כ צריך לאוקמי' בידענא שהוא עקר א"כ יקשה אפכא איך נאמין לה בטענתה דבעי חוטרא לידה דא"כ מתחלה איך נשאה אותו אחר שידעה שהוא עקר ושלא יהיו לה בנים אע"כ יש ראי' שעתה נתנה עיני' באחר ולכן ס"ל להרא"ש דאיירי בגם שהתה עמו י"ש דאז יש לתלות שלא ידעה או שלא האמינה שהוא עקר אבל מששהתה י"ש ולא ילדה נתברר לה שלא תלד עוד ולכן טענה עתה וא"כ דוקא בבאה מחמת טענה השיהוי של י"ש מחזיק לטענה מדלא טענה עד עתה אחר י"ש דוקא אבל לענין טמאה אני לך השיהוי של עשר שנים אצלו לא מחזיק לטענתה ולכן גם בשהתה עמו י"ש לא נאמנת והנה כל זה לא שייך רק לענין ידוע שהוא עקר דשם בעינן ראי' לטענתה מדנשאה אותו מתחלה אבל לענין השמים ביני לבינך לא שייך זה כיון דזה אי אפשר שידעה קודם נישואין ולכן פריך שפיר לרב המנונא כיון שהיא ובעלה יודעין שאינו י"כ למה אינה נאמנת גם בלא שהתה י"ש דכיון דחזקה דלא משקרת באינו י"כ לא בעינן י"ש להחזיק טענתה דבעי חוטרא לידה כיון דליכא ריעותא כנלענ"ד. הקטן יעקב.