בנין ציון · חלק קמ״ב סימן ד׳

אכן מלבד זה אין לסמוך על היתר זה כלל דלפי מה שהעתיק מעכ"ת נ"י דברי הפ"י (כי השו"ת חלק שני עוד לא ראיתי') נראה דעיקר סמיכתו הי' דשם זה אם אליעזר או אלעזר לא נתברר איזה שם הוא העיקר ועכ"פ אין חשש לעז בזה דהעולם אינם מבחינים בשינוי זה מה שלא שייך בנדון השאלה שהי' השינוי שינוי הניכר לכל וגם הרי כתב הפ"י שלא רצה לסמוך עד שיסכימו גדולי המורים ומי יודע אם הסכימו. ואמנם הגם שיודע אני בעצמי שאפילו מקטני המורים אינני לא אחריש מלהזכיר שפסק הפ"י לא זכיתי להבין שאע"פ שבשעת הדחק יכול לצוות לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום מבלי שימסור בעצמו ליד השליח להולכה שמינה הרי עכ"פ פורט שם האשה עם שם אבי' ובזה ממנה הסופר לכתוב אפילו הרבה גטין עד שיהי' אחד מהם כשר אבל הרי לא הרשה להסופר לכתוב גט בשם אחר שלא הזכיר וא"כ אם מינה לסופר לכתוב מאה גטין בשם רחל בת ראובן ושמה רחל בת שמעון הרי לזה לא מינה אותו לשליח ומה יועיל אם יכתוב הסופר עתה גט בשם שמעון כיון שלא נתמנה מהבעל לזה ואם הגט הראשון שהבעל עצמו מסר ליד שליח אינו כשר כש"כ דגט זה לא יכשר דלזה לא נתמנה מהבעל לשליח לא הוא ולא הסופר ולא העדים כמבואר ברמ"א סי' קכ"ב בשם הרמב"ן והרשב"א דאם מסר הבעל בעצמו לשליח לא יכולים לכתוב גט אחר בנמצא פסול. אכן בנדון השאלה כל הדברים האלה בלא"ה הם למותר שכפי מה שכתב מעכ"ת נ"י בקהלתו אין המנהג לצוות להסופר לכתוב כ"כ גטין עד שיהי' כשר בעיני הרב וגם בהגט של נדון השאלה לא הגיד הבעל להסופר כן א"כ הרי נפל היתר זה לבירא ותמהתי איך יסמוך המורה על זה ואולי לא נודע לו זה. עכ"פ מכל הלין נלענ"ד שגט זה פסול הוא ואפילו ניתן כבר עם גט אחר ליד האשה אין לה היתר להנשא עד שתקבל גט כשר מבעלה. כנלענ"ד, הקטן יעקב.