בנין ציון · חלק קמ״ב סימן ג׳

תשובה - הגם שמקום עיגון הוא אין אני רואה שום היתר בזה שמה שכתב שהמורה רצה לסמוך על תשובת עבודת הגרשוני (סי' נה) שהכשיר גט שבא ממרחקים שנשתנה שם אבי האשה במקום עיגון אין אני רואה שום סמך בזה שכבר חלקו על היתר זה בשו"ת כנסת יחזקאל (סי' ע') ובשו"ת צמח צדק (סי' פ"ג) שכתבו ח"ו לסמוך על גט זה והצ"צ כתב לשרוף הגט שלא יבא אחד ויכשל בו להתיר ליתן אותו גם בבית מאיר סי' קי"ז חולק על עבודת הגרשוני גם בשו"ת נו"ב סי' פ"ט כתב דגט שנכתב בת פלוני הכהן והוא אינו כהן שהוא פסול וכן כתב בשו"ת ר"ע איגר ז"ל דגט שנכתב בו בת פלוני הלוי ולא הי' לוי שהוא פסול ואפילו במקום עיגון לא רצו כל הפוסקים הללו לסמוך על שו"ת עבודת הגרשוני ומי יערב לבו לסמוך על דעת יחידית נגד כל הגדולים החולקים עליו ובפרט אחר שכתב הכנסת יחזקאל שבעל עבודת הגרשוני עצמו לא כתב להתיר רק לצדד וסיים שלא יועיל עד שיסכים חותנו בעל צ"צ והרב צ"צ לא הסכים עמו אלא גזר לשרוף הגט ולא עוד אלא שבנדון זה גרע מנדון של עבה"ג ששם נכתב השם בטעות מהסופר אבל הכא שהבעל קרא שם אבי האשה בשקר יש חשש כמש"כ הצ"צ וז"ל יש לחוש דלא נתכוון לגרש אשתו כלל ולכך שינה את שם אבי' והרי אין כאן גירושין כלל לאשתו פלונית בת נתן שהיא אשתו באמת לכך ודאי דבכה"ג ליכא מאן דפליג דאין כאן גט כלל לאשה הזאת עכ"ל ומטעם זה אין מקום ג"כ להיתר אחר שהזכיר מעכ"ת נ"י בשם המורה ע"פ מה שכתב בשו"ת פני יהושע חלק שני בסי' פ"ב במעשה שנכתב בגט שם אבי האשה אלעזר ושמו באמת אליעזר והתיר ליתן להאשה גט זה עם עוד גט אחר שנכתב שם אבי האשה אליעזר וטעמו כיון דמנהגנו האידנא ע"פ תקנות ר"י בעל התוספ' לצוות להסופר לכתוב כ"כ גיטין אפילו עד מאה עד שיצא אחד שיוכשר בעיני הרב ולכל מי שיראה לו כמבואר אהע"ז (סי' קכ"ב) וא"כ בכה"ג הרמב"ם נמי מודה שיכולין לכתוב גט אחר עכ"ד וע"פ הנ"ל אין זה דמיון לנדון דכאן ששם נכתב בטעות מהסופר אבל הכא שהוא צו' לכתוב בשם שקר הרי יש לחוש דבכוונה צוה כן ולא הי' רוצה לגרש אשתו כלל וא"כ גם לסופר לא צו' לגרש אשתו באמת.