בנין ציון · חלק קמ״א סימן ד׳

גם יש סמך לזה ממה דאיתא במדרש רבה פ' בא ד"א החדש הזה לכם הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד ט"ו ימים וכו' ומט"ו עד ל' אור שלה חסר כך ישראל ט"ו דור מן אברהם ועד שלמה וכו' כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה וכו' ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין וכו' ע"ש הרי ג"כ ששעת מילוי הלבנה הוא סימן לעליי' וחסרונה סימן ליריד' וכן מפורש בתקוני זוהר (תקון ס"ט) ע"ש ועפ"ז נתייסד המנהג לענ"ד במקום שנהגו שלא לישא רק עד ט"ו לחדש כדברי הרמ"א. והנה כאשר ראיתי במקומות שנוהגין מנהג אשכנז מקפידין שלא לישא רק עד מילוי הלבנה כמנהג שהביא הרמ"א ובמקומות שנוהגין מנהג פולין אין מקפידין ובמקומות אילו ודאי יפה דן מעכ"ת נ"י שאין להורות איסור בדבר אבל במקומות שנהגו לנהוג כמנהג שהביא הרמב"ן והרמ"א לענ"ד אין להורות לשנות מנהג שהרי אפילו לענין מנהג של רשות אמרינן בפ' הפועלים אל ישנה אדם מן המנהג כש"כ במנהג כזה שיסודתו בדברי רז"ל כאשר כתבנו ומאין נושאין נשים במועד ודאי אין ראי' שרצה התנא להשמיענו שאסור בחה"מ מן התורה ולא במה שנתלה במנהג שאפשר שבימי התנאים עוד לא נהגו. כנלענ"ד, הקטן יעקב