בנין ציון · חלק קל״ד סימן ג׳

תשובה - הנה לא נעלם ממך שיש ב' דיעות בזה שהובאו בש"ע אהע"ז (סי' ט"ו ס' כ"ד) אלא שדעתך כיון דהש"ע כתב הדיעה הראשונה להתיר אשת חמיו ואשת חתנו בסתם והדיעה האוסרת בלשון ויש מי שאוסר הוא פוסק כדיעה הראשונה ע"פ הכלל שכתב הש"ך בי"ד (סי' רמ"ב) וצדקת בזה שכן כתב גם הברכי יוסף. והנה הפלוגתא באשת חמיו קדומה היא ונשתלשלה דור אחר דור בגמרא דילן יבמות (דף כ') מייתי ברייתא דמותר אדם באשת חמיו והתוספ' שם הביאו הירושלמי דאוסר מפני מראית העין והרי"ף והרמב"ם פסקו כגמרא דילן דמותר אכן התוספ' והרא"ש כתבו בשם רבינו חננאל ובשם הלכות גדולות ובשם ר"ת לאסור דשמא אחר כך אסרו והסכימו עמהם וכ"כ רבינו ירוחם וכ"כ הטור וכן מצאתי באור זרוע (שנדפס עתה) שאוסר אשת חמיו והנימוקי יוסף כתב בשם הריטב"א שהרמב"ן ורבים מרבותינו התירו ושכן עיקר ושכן המנהג בכל ספרד אמנם כל חכמי אשכנז פסקו כהאוסרים המהרי"ל והמהרש"ל והב"ח ושו"ת צ"צ והבית שמואל והבית הלל ובשו"ת נודע ביהודה מ"ק חאה"ע סי' כ"ו כתב שכן המנהג בכל אשכנז אלא ששדי בי' נרגא במה שכתבו התוספ' והרא"ש דאע"ג דע"פ הגמרא דילן מותרת אשת חמיו שמא אח"כ אסרו דאיך אפשר לומר כן דהאיסור דירושלמי הי' אחר גמרא דילן שהרי בירושלמי האוסר הוא רבי חנינא ובגמרא דילן נראה דרבא דבתרא הוא התיר אשת חמיו והניח בצ"ע אלא דמכ"מ לא מלאו לבו לחלוק על התוספ' והרא"ש ולענ"ד לק"מ דאין כוונתם דהאיסור דירושלמי הי' אחר גמרא דילן אלא שכתבו דמה דר"ח והלכות גדולות ור"ת אסרו וסמכו על הירושלמי נגד גמרא דילן מפני שאפשר דבימי רבנן סבוראי או הגאונים גזרו ואסרו וכ"כ בפי' המהרש"ל ביש"ש ומסיים שם ולפ"ד סברא ישרה היא שאי אפשר שר"ח וה"ג חלקו על התלמוד אם לא שנאסר במנין עכ"ל ובמכ"ה נעלם זה מהגאון נ"ב.