בנין ציון · חלק קל״ג סימן ד׳

הנה ג' התירים הראשונים כבר פלפל עליהם בשו"ת שב יעקב (סי' ח') במעשה כזה ולא רצה להתיר והביא ראי' ממהר"י מינץ שג"כ לא רצה להתיר במזנה רק במופקרת והשיג שם על שו"ת אמונת שמואל ומסיק שגם באמונת שמואל לא סמך על דעתו עד שיסכימו עמו עוד שני גדולי רבנים גם בשו"ת כנסת יחזקאל לא סמך על התירים אילו לבד רק בצירוף טעמים אחרי' ובהסכמת ב' גדולי הדור ומי יודע אם הסכימו גם העיד בשב יעקב שבעל שבות יעקב אסר במזנה שנתנה בנה למינקת מיד ולא הניקה כלל גם בשו"ת נודע ביהודה שאלה י"ח החמיר ולא הקל רק בדיעבד שלא להפרישם וגם משום חשש עניות המעבירים את האדם על דעת קונו הן אמת שבשו"ת זכרון יוסף סי' ד' מיקל בכעין נדון זה ע"י שתשליש מעות אכן לא רצה לסמוך ג"כ רק אם יסכים עמו הגאון החסיד ר' דוד ז"ל אשר מנוחתו כבוד פה קהלתנו וב"ד וגם לא ידענו בזה אם הסכימו ובאמת לא אכחיד כי קשה בעיני להקל בסברות כאלה בגזירות חכמים דא"כ אחר שהזכירו חז"ל איסור נישואין כ"ד חדש אפי' נתנה בנה למינקת למה לא הזכירו ג"כ קולא כזה דבהשליש מעות מותר אלא ודאי לא רצו להקל בזה אף שהסברא נותנת דבזה אין חשש שמא ימות הולד מכ"מ לא רצו ליתן מקום להקל בגזירה דרבנן ומצאנו הרבה כיוצא מזה שהחמירו אפי' במקו' שלא שייך גזירה כלל ואף שח"ו לי להרהר אחר היתר הגדולים נוחי נפש אשר קטנם עבה ממתני מכ"מ הבו דלא להוסיף ושלא להקל רק בענין שהקילו הם והרי הזכרון יוסף לא הקיל רק בסניפי' של שעת הדחק וחרבן בית בני משפחה ובני משפחתה אין רגילים להניק ויש לחוש לפריצי הדור ולא ידעתי אם אפילו רוב הטעמים האלה שייכי' בנדון דלפנינו כיון דכבר הי' אשת איש ע"פ ציווי המלכות ודאי משומרת היא מפני הפריצים שלא תדון כאשת איש מזנה שקשה עונשה ע"פ ציווי המלכות גם בשו"ת בגדי כהונה ראיתי שהקל והורה להתיר בכה"ג ע"י שתשליש מעות המינקת עד סוף כ"ד אכן כתב ג"כ רק מטעם סניפי' להתיר שתנשא לבעל אחותה שתרחם על בני אחותה יותר וג"כ מטעם פריצי הדור.