בנין ציון · חלק קכ״ט סימן ב׳

על דבר שאלתו דמר נ"י אודות הרשעה המנאפת תחת בעלה ש"ץ ושו"ב דקהלתו והעידו על זה עדים כשרים וגם בערכאות כבר נענשה על דברי נאופי' וחתמה בעצמה על אשמתה באופן שאין לספק עוד וכעת היא מופקרת ואעפ"כ אינה רוצה לקבל גט כריתות מבעלה כדי לעגנו ולצערו - אני מסכים בזה עם ההיתר של ק' רבנים להתיר לו חרם דר"ג לישא אשה טרם קבלה גטה ע"פ הדרך המבואר באהע"ז סי' א' רק שאין צריך לסלק לה כתובה אחר דזינתה ואבדה כתובתה כמבואר שם (סי' קט"ו) ואעפ"י שהתחייב עצמו בכתב ידו ליתן לה ב' מאות זהובים אם תקבל גט ממנה עם כל זה אחרי דפעם אחר פעם מיאנה לקבל גט על תנאי זה וגרמה לו הוצאות לקבץ היתר ק' רבנים גם הוא פטור מלקיים לה תנאו אפילו תרצה עתה לקבל גט ממנה כשתראה שלא תוכל לעגנו עוד.